מבוא לכתיבת קורות חיים

זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.

אוקיי, אז בדקנו שיש לך זמן ומרץ לחפש עבודה, ואפשר להתחיל לכתוב את קורות החיים! בואי נחשוב ביחד מה חברות רוצות: לחברות כמובן הכי חשוב שקורות החיים יהיו מסודרים באופן הסטנדרטי, יתחילו בהשכלה, ימשיכו בנסיון התעסוקתי שיש לך כאחמ"שית במסעדה לפני התואר, ואז תכונות האישיות שמבדילות אותך…

סתאם, רק בדקתי שאת שמה לב 🙂 התשובה היא כמובן: חברות רוצות לאייש את המשרה במועמדת מתאימה, וכמה שיותר מהר! כתוצאה מזה, הן כמובן ישמחו אם תכתבי את קורות החיים באופן שמעיד כמה שיותר על ההתאמה שלך למשרה. והן כמובן יתעצבו מאוד אל ליבן אם יתברר שהם פיספסו מועמדת מתאימה בגלל שקורות החיים שלה לא העידו על היכולות שלה. חברות כל כך לחוצות לאייש משרות, שרובן ישכרו אנשי HR שזה תפקידם העיקרי – לאייש את המשרות כמה שיותר מהר. למעשה, אם היה להן כפתור שהן יכולות ללחוץ עליו ולקבל בחינם זרם אינסופי של מועמדות עם קורות חיים רלבנטיים, כשכל קורות החיים מנסות להעיד כמה שיותר על למה המועמדת מתאימה למשרה, הן היו לוחצות על הכפתור הזה לפני שהספקת לסיים לקרוא את המשפט. לצערן של החברות אין כפתור כזה, בטח לא בחינם. חלקן יסתפקו בכפתור פחות טוב, שנותן זרם סופי של מועמדות ועולה להן אלפים רבים של שקלים, ונקרא "חברת השמה".

כלומר, חברות רוצות שתעידי על עצמך כמה שיותר לטובה, ותנסי להסביר להן באופן האופטימלי למה את עשויה להתאים למשרה שהן צריכות לאייש. החברות באו לאייש פה משרה, ולא לכפות עליך פורמט מסויים של קורות חיים. הן ממש לא רוצות לפספס מועמדת חזקה כי היא התביישה, או כי היא נצמדה לפורמט בקורות החיים שלא אפשר לה להבהיר שהיא מתאימה למשרה. הן רוצות לאייש את המשרה כדי שהן יוכלו להמשיך להרוויח כסף, ולא משלמות למגייס כדי שיעבור עם עט אדום על קורות החיים שלך ויסמן איקס במקומות שלא נראים לו, כמו מורה לתנ"ך בחטיבה שבודק מבחן.

אז קיבלנו את ההיגיון שקורות חיים טובים הם קורות חיים שמעידים עליך כמה שיותר שאת מתאימה למשרה, וזה השיקול החשוב ביותר. השאלה המתבקשת היא אם ככה, מה מעיד עליך כמה שיותר לטובה?

אם את סטודנטית טיפוסית במהלך שנה ב'-ג', כנראה שיש שתי דרכים עיקריות להעיד על עצמך שאת מתאימה למשרות תכנות: הממוצע שלך בלימודים, ופרוייקטי התכנות שעשית. כמובן שלפעמים יש עוד דרכים, אבל אלו הדרכים העיקריות. ומכאן כמובן נובע, שלכתוב קורות חיים זה די פשוט: צריך פשוט לציין את הממוצע, ואת הפרוייקטים שעשית. מכיוון שהמראיין גם ככה רואה המון סטודנטים, אפשר להסתפק בציון הכותרת של הפרוייקט, למשל "סימולציה של רובוטים שמשחקים הוקי", והוא כבר מכיר את השטיק. פשוט, לא?

הפעם בטח כבר ראית את זה בא – זה לא נכון מהסיבה הפשוטה שלרוב, המראיין כמובן לא קורא אפילו את קורות החיים! רוב המראיינים מרפרפים על קורות החיים במשך בין 10 ל-30 שניות, ומחליטים בזמן הזה "שווה עיון מעמיק יותר – כן או לא". וכשאני כותב "מרפרפים", אני ממש מתכוון לזה. ראי למשל פה heat map שממחישה ויזואלית שהם אפילו לא מסתכלים על כל המלים. הם עוברים בשיא המהירות על כותרות הסעיפים וחלקים שמופיעים בבולד, ועל השאר מדלגים, או פשוט עוברים במהירות שלא באמת מאפשרת להם להתעמק בניסוח. בזמן הזה, שכאמור עשוי לקחת אפילו רק 10 שניות, הם מנסים לבנות לעצמם תמונה של "למה שיהיה לי כדאי לזמן אותה לראיון". לפעמים, די פשוט לענות על השאלה הזו בחיוב, למשל "אה, יש לה ממוצע 88 בת"א, זה מעיד עליה שהיא יחסית חזקה, והיא כנראה ממוקמת יחסית גבוה מבין הסטודנטים שאהיה מסוגל לראיין בעונת הראיונות הזאת". אבל הרבה פעמים, אם אין משהו שקופץ לעין של המראיין ב-10 השניות שהוא מקדיש לקורות החיים שלך, לא יהיה לו קל להבין שכדאי לו לראיין אותך. (האם את שייכת לאוכלוסיית הקוראים שחושבים שיש להם ממוצע נמוך מדי, או נלחצים מהדיון בממוצע? בואי תעברי לפה, ונבין ביחד שאין מה להילחץ).

כלומר המסקנה האופרטיבית פה היא שחשוב להדגיש ויזואלית, הן בעזרת bold והן בעזרת מיקום נכון בעמוד, את החוזקות העיקריות שלך. אם יש לך ממוצע 89 אבל הוא כתוב בסוף השורה בפונט 10 – המראיין אפילו לא רואה את זה. כנ"ל אם התמזל מזלך ובמקרה הטכנולוגיות בהן השתמשת בפרוייקט שלך הן בדיוק הידע שהחברה כתבה שהיא מחפשת אצל מועמדים. אם זה לא מודגש, ובחצי הראשון של הדף, המראיין לא רואה, והוא פיספס מועמדת חזקה.

כמו שאפשר לראות ב-heat map, מראיינים קוראים את קורות החיים מלמעלה למטה. לכן, נרצה שהתוכן של קורות החיים יהיה ממויין לפי כמה הוא מעיד עליך לטובה – ככל שסעיף מעיד עליך יותר לטובה, הוא יהיה יותר למעלה בדף.

"אבל נהוג להתחיל בהשכלה, להמשיך בנסיון תעסוקתי, ולסיים בתחביבים, למה אתה מסבך משהו פשוט?" כי למראיין לא אכפת – הוא רוצה לקבל החלטה תוך 30 שניות, או מקסימום כמה דקות ספורות: ראיון, כן או לא. ולי כן אכפת – אני רוצה שתדגישי למה את מתאימה למשרה ותיקחי את הקריירה שלך למקום הכי טוב שאפשר. שוב, המראיין לא בא לבדוק מבחן בתנ"ך ולראות אם השתמשת בפורמט סטנדרטי, ואם לא, להוריד לך מינוס חמש. הוא בא לאייש משרה, וככל שתעשי את זה יותר קל עבורו להבין למה כדאי לזמן אותך לראיון, יש סיכוי יותר גבוה שההחלטה שתתקבל בתום ה-30 שניות היא "לזמן לראיון".

כלומר, קורות החיים הם בעצם מעין "פרסומת" להתאמה שלך למשרה, או אם תרצי, פלאייר. וכמו שלא רואים פרסומות או פלאיירים שמשתמשים בפונט קטנטן, ככה גם את לא רוצה להשתמש בפונט קטנטן. לטעמי, אין שום סיבה להשתמש בגודל פונט פחות מ-12, ואם אפשר 14 – עדיף. נקודות חוזקה עיקריות כדאי להדגיש בעזרת בולד וקו תחתון, ועל כך בהמשך. כמו רוב הפלאיירים, עדיף להגביל את עצמך לעמוד. מאז שקורות חיים התחילו להישלח במייל ולא באמצעות פקס, אין בעיה טכנית לחרוג מעמוד – הבעיה היא, כמו שניחשת, שהמראיין לא נוטה להגיע לעמוד השני, והאמת שהוא בקושי מגיע לחצי התחתון של העמוד הראשון.

הסתייגות אחת ששמעתי מכמה מכרים שלי, ראשי צוותים שגייסו לצוותי התוכנה שלהם, היא שהם דווקא כן הקדישו כמה דקות לכל קורות חיים שהם קיבלו. אז קודם כל – כן, יש מגייסים שיתעמקו בכל קורות חיים שהם מקבלים. להערכתי הם מיעוט. ובכל מקרה, כדאי לבנות את קורות החיים ככה שהם יקלו על כל סוגי המגייסים להבין שכדאי להם לראיין אותך, גם המגייסים המתעמקים וגם הלא-מתעמקים. בנוסף לכך, לרוב ה"התעמקות" הזו באה לאחר סינון ראשוני מהיר. למשל, ראשת צוות פיתוח בסטארטאפ עשויה בהחלט להקדיש כמה דקות לכל קורות חיים שהיא מקבלת. העניין הוא שקורות חיים בכלל מגיעים אליה רק אחרי סינון ראשוני ע"י חברת ההשמה שהיא עובדת איתה, וחברות השמה ידועות בסינון המהיר שהן לרוב עושות. קורות החיים בוודאי צריכים להיות מנוסחים היטב ומספיק בהירים כך שגם קריאה מעמיקה בהם תיצור רושם חיובי, אך להערכתי, עיקר החשיבות היא ליצור רושם ראשוני חיובי כמה שיותר.

או בקיצור, קורות חיים אפקטיביים עובדים בערך כמו פלאייר פרסומי: יש לך בערך עמוד, בפונט 12-14, להדגיש למה את מתאימה למשרה, כשנקודות החוזקה העיקריות מודגשות ומופיעות כמה שיותר בהתחלה.