חודש: יוני 2017

אהלן. אנחנו עושים הפסקה קלה מנושא קורות החיים, ועוברים באופן חד פעמי לנושא מסעיר אחר שמעסיק הייטקיסטים: פנסיה. עקב דיון פייסבוק שנקלעתי אליו, התברר לי שיש צורך במדריך קריאה בנושא. הרבה אנשים לא יודעים איפה החסכונות הפנסיוניים שלהם מושקעים, ובאמת קשה לברר ולהבין בזה. מטרת הפוסט הקצר הזה היא לא להסביר "כל מה שצריך לדעת על פנסיה" – בשביל זה צריך סדרת פוסטים. המטרה היא בסה"כ לתת פוינטרים לקריאה בנושא, ממי שלימדה אותי את רוב מה שאני יודע, הלוא היא הסולידית. בהזדמנות זו, לא אתאפק ואמליץ בחום על קריאה של הבלוג שלה בכללותו, לא רק בנושאי פנסיה. נשוב לעיסוקנו העיקרי, קורות חיים והשתלבות בהייטק, בימים הקרובים.

הבהרה: הפוסט לא מהווה יעוץ פנסיוני, ואין לי רשיון לתת יעוץ פנסיוני, מה גם שכל אחד מאיתנו נמצא במצב שונה. האחריות על קבלת החלטות בנושא הפנסיה שלכם היא, כמובן, שלכם בלבד.

לפני שצוללים לשיטת עשי-זאת-בעצמך של הסולידית, אני רוצה להציג אלטרנטיבה: לשלם עבור יעוץ פנסיוני עצמאי. חלק מסוכני הביטוח מקבלים תגמול מחברות הפנסיה על כל מבוטח חדש שהם מביאים (כן, הבנתם נכון. חופשת סופ"ש מתנה לסוכנים שיביאו כך וכך לקוחות עם כך וכך כסף; גם פה). אם אתם רוצים לסמוך על סוכן הביטוח הנחמד ממקום העבודה שהוא לא נגוע באינטרסים זרים, אוקיי; לפעמים זה אפילו באמת המצב. לחלופין, אתם יכולים לשלם ליועץ פנסיוני עצמאי, שמקבל כסף רק מכם, הלקוחות שלו. זה למשל מה שהראל פרימק ממליץ. במיוחד אם יש לכם ביטוח מנהלים קיים (לא קרן פנסיה – ביטוח מנהלים; ראו למטה), או אם יש לכם חלילה בעיה רפואית קיימת – יש הגיון לשכור יועץ אובייקטיבי מכספכם. גם אם אתם סתם לא בטוחים שהבנתם הכל אחרי שקראתם את הסולידית – השקט הנפשי שהבאתם מישהו חיצוני ואובייקטיבי שיודע מה הוא עושה, עשוי להיות שווה את זה. כמובן שמומלץ לקרוא מספיק כדי שתבינו אם בהמלצות של היועץ העצמאי, אובייקטיבי ככל שיהיה, יש הגיון עבורכם.

אז יאללה, מה יש לסולידית להגיד:

הבעיות עם השקעה אקטיבית – רקע חשוב

ההבדל בין קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, וביטוח מנהלים

המלצת הסולידית מה לעשות עם הפנסיה

הערה על ההמלצה של הסולידית: בהחלט יש הגיון בהעדפה שלה לחסכון ללא מרכיב ביטוחי, כלומר "ללא ערבות הדדית". הבעיה היא שאז צריך לרכוש בעצמכם ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה, וזו התעסקות נוספת. רוב האזרחים חוסכים בעיקר בקרן פנסיה ולא בקופת גמל, ואפשר להבין אם מי שרק לאחרונה התחיל להתעסק בנושא – לא מרגיש מספיק בטוח ו"רוצה להיות כמו כולם". לחלופין, אם אתם מוכנים לוותר על הדרישה ל"חסכון ללא מרכיב ביטוחי", יש קרן פנסיה שעומדת בשאר התנאים. מדובר בקרן הפנסיה של הפניקס, במסלול פסיבי מחקה מדדי מניות חו"ל. להבנתי, כיום זאת קרן הפנסיה היחידה שמשקיעה את הכספים באופן פסיבי.

אילו פוליסות קיימות יש לכם?

לפני שאתם משנים משהו, כדאי מאוד לדעת אילו פוליסות כבר יש לכם. אני ממליץ בחום לרכז את המידע הזה בטבלה שמכסה את כל הפוליסות הקיימות. אם שמרתם את הדוחות השנתיים שהגיעו באיזור אפריל האחרון, תוכלו לעבור עליהם אחד אחד, ולקוות שאכן כיסיתם את כל הפוליסות הקיימות. בנוסף לכך, מומלץ מאוד להיכנס לאתר הר הכסף של משרד האוצר ולראות האם יש פוליסות עבורן אין לכם דוח עדכני. אני מארגן את כל הפוליסות שלי בטבלה, אותה אני מעדכן פעם בשנה, כשהדוחות מגיעים באפריל. הנה הנתונים שאני שומר:

סוג המסלול: קופת גמל/קרן השתלמות/קרן פנסיה/משהו אחר
שם החברה המנהלת
שם המסלול: למשל "מחקה מדד S&P 500"
המזהה המספרי של הפוליסה
יתרה אחרונה
תאריך עדכון יתרה אחרון (לרוב יהיה 31 לדצמבר בשנה הקודמת)
נסיבות פתיחה: מהמעסיק הקודם/מהשירות קבע/כשעשיתי סדר ביולי 2017 😉
דמי ניהול
פרופיל השקעות: האם אני יודע במה הכסף מושקע? האם הוא מושקע באופן פסיבי? לפי איזה מדד מניות?
מתי אפשר להוציא את הכסף (רלבנטי בעיקר לקרן השתלמות): לרוב זה יהיה שש שנים מפתיחת הקרן

החלטתם? צרו קשר בעצמכם עם חברות הפנסיה

מנסיוני, יש ערך רב בליצור קשר בעצמכם עם חברות הפנסיה, ולבקש מהן הצעה, ללא תיווך של הסוכן הנחמד ממקום העבודה. וכשאני כותב מנסיוני, אני מתכוון לזה באופן הכי מילולי: אתמול קרובת משפחה שלי השיגה הנחה משמעותית בדמי הניהול, לעומת ההצעה של סוכן הביטוח הנחמד ממקום העבודה. כמובן שהסוכן אמר לה שכל המשרד עשה את קרן ההשתלמות איפה שהוא מציע. וכמובן שלו היא היתה עושה שם את קרן ההשתלמות, הכסף היה מושקע באופן אקטיבי, ונתון להחלטות של מנהל השקעות שהיא אפילו לא יודעת מיהו. כדי לקבל הצעה, אפילו לא תצטרכו לחכות במענה הקולי: תשאירו פרטים באתר, והחברות כבר ימהרו לחזור אליכם 🙂

מעקב אחרי הפקדות

הפוסט הזה בא לעולם עקב מקרה בו הפקדה לקרן הפנסיה "נעלמה". כפי שעלה במספר דיונים סולידיים, חשוב מאוד להשוות בין ההפקדות שמופיעות בתלושי השכר, ובין ההפקדות שמופיעות בדו"ח השנתי של קרן הפנסיה. תלושי השכר שלי הם אלקטרוניים, ואני מקפיד לשמור אותם בתיקיה בדרופבוקס. כשמגיע הדוח השנתי של הפנסיה, קל להשוות בכמה דקות בין ההפקדות בדוח לבין אלו בתלושי השכר. את הדוחות השנתיים מומלץ לשמור לדראון עולם, ואם יש לכם כח לסרוק אותם – בכלל טוב.

ולסיום, פוסט סולידי למתקדמים: מה זה IRA – ניהול עצמי של הכסף הפנסיוני המושקע

נחזור ללוח השידורים הרגיל, עם סעיפים מודגשים בקורות החיים וכל מה שאנחנו רגילים לדבר עליו, בפוסט הבא 🙂

אם אתם מתעניינים בנושאים שהבלוג מכסה, כדאי לכם לבדוק גם את הפודקאסט Extend, שמכסה נושאים דומים. דפנה ונטע מארחות בכל פרק אורחת מעניינת אחרת ששופכת אור על אספקט מסוים בתעשיה. אתמול עלה פרק על Data Science, אבל אני ממליץ להתחיל דווקא מהפרק הקודם, שכיסה נושאים יותר רלבנטיים למתחילים כגון impostor syndrome ויחס הקהילה לג'וניורים (אני רוצה לכתוב על שני הנושאים האלה מתישהו). אם אין לכם שעה שלמה, כדאי לפחות לשמוע כמה דקות החל מ-51:28, שמתרכזות ספציפית ב-impostor syndrome – משהו שמשפיע על הרבה מתכנתים.

את הפרק אפשר למצוא פה, ואת האתר של הפודקאסט ב-libsyn אפשר למצוא פה. תבלו 🙂

זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.

בתור תרגיל, בואי נתחיל ביחד מקורות חיים שלא מיישמים את העצות במדריך הזה, ונהפוך אותן ביחד לקורות חיים טובים יותר. כדי לתת תחושה מציאותית, קורות החיים לדוגמה באים בפורמט PDF, ולכן מעט קשה לקרוא את הפוסט הזה על טלפון, עמך הסליחה. אדגיש שאלו קורות חיים פיקטיביים לחלוטין, שבניתי בעצמי לצורך הפוסט הזה. הן לא קורות חיים של אדם אמיתי, לא מבוססות על קורות חיים אמיתיים, וכל קשר בינן למציאות מקרי בהחלט 🙂

קורות חיים - משה משה - גירסה ראשונית (1)

לפני שאנחנו משפרים את קורות החיים האלה ביחד, כדאי לך לנסות לעבור עליהם לבד ולמצוא כמה שיותר נקודות לשיפור. ברצינות: אני מציע שתפתחי עורך טקסט, קחי 5-10 דקות, ונסי לרשום את כל הנקודות לשיפור שאת מוצאת. אם אין לך כח לפתוח עורך טקסט, בואי קחי לפחות איזה שתי דקות ונסי לציין לעצמך מנטלית את הנקודות לשיפור שאת מוצאת. אני אחכה 🙂

סיימת? יופי. בואי נעבור סעיף אחרי סעיף, וארשום את מה שאני חושב שאפשר לשפר. כדאי מאוד להשוות עם הנקודות לשיפור שאת מצאת.

קורות חיים - משה משה - גירסה עם הערות (4)

עכשיו, בואי ננסה ביחד לשנות את קורות החיים כך שהם יעידו על משה כמה שיותר לטובה.

קורות חיים - משה משה - גירסה משופרת (1)

מה דעתך? האם קורות החיים החדשים של משה מרשימים יותר או פחות מקורות החיים הקודמים? אני מקווה שיותר 🙂 נתראה בפוסט הבא.

הפוסט הזה פשוט ממשיך את הקריאה מהפוסט הקודם, ולא בא לעמוד בפני עצמו. אם עוד לא קראת את הפוסט הקודם, אין טעם להתחיל לקרוא מפה. (לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה). כזכור, אנחנו דנים בחלק התחתון של קורות החיים, ובסעיפים שניתן לכלול בו.

טכנולוגיות נוספות

אם יש טכנולוגיות נוספות שאת שולטת בהן ולא הזכרת אותן בחלק של הפרוייקטים, בהחלט כדאי להזכיר אותן פה, למשל תחת סעיף של "טכנולוגיות נוספות". הסעיף הזה הרבה פעמים נראה כמו "רשימת מכולת" של הרבה מלים לועזיות מופרדות בפסיקים, וזה גם בסדר. שימי לב שאם אלו קורות חיים שאת שולחת למשרה ספציפית ואת מכירה אחת מהטכנולוגיות שמצוינות בתיאור המשרה, כדאי להדגים אותה בחלק העליון של קורות החיים, ולא פה.

כדאי לשים לב ל"מוקש" פוטנציאלי, וזה שהרבה פעמים אנשים רושמים טכנולוגיה בקורות החיים למרות שיש להם רמת היכרות לא גבוהה עם אותה טכנולוגיה. הרבה פעמים מראיינים מפרשים את עצם האזכור של טכנולוגיה כהזמנה לשאול חופשי שאלות על כל אספקט של הטכנולוגיה. זה קורה אפילו אם ברור שמי שרשם למשל שהוא יודע ++C לא יודע את השפה על בוריה (כי זאת שפה שמעטים יודעים על בוריה, בטח לא הסטודנט הטיפוסי). כשהסיטואציה הזו קורית, שמבחינת המראיין "כתבת שאתה יודע והנה אני רואה שאתה לא יודע", יש מראיינים שבכלל ישכחו שהם בעצם פה בשביל לבדוק אם אתה מתאים או לא מתאים למשרה, וינצלו את ההזדמנות כדי ללמד אותך כמה אתה לא יודע. במצב הזה, את הראיון אתה כבר לא תעבור… המצב הזה קורה אפילו למתכנתים מנוסים, וכמובן גם לסטודנטים.

בחלק העליון, כשהטכנולוגיות מודגמות בעזרת פרויקטים (אם הלכת על הפורמט שאני מציע), זה נוטה פחות לקרות. לכאורה אין בעיה, כי כתבת בדיוק איזה פרוייקט כתבת באיזה טכנולוגיה, ואז ברור שהצגת את העובדות כפי שהן. בחלק התחתון, כשהטכנולוגיות מצוינות רק בשמן, ואין qualification של "מה רמת ההיכרות עם הטכנולוגיה או מה עשיתי איתה", לטעמי זה המקור לבעיה.

לכן, טכנולוגיות שהשליטה שלך בהן לא גבוהה, כדאי להזכיר עם qualification שמבהיר את זה, למשל "שליטה בסיסית". זה מאפשר לך להזכיר כל טכנולוגיה שאת יודעת ולהדגים למראיין שיש לך היכרות עם מגוון טכנולוגיות, אבל לא טומן בחובו את המוקש שציינתי. כמובן שבמידת הצורך, יש הגיון לציין את מידת ההיכרות שלך גם עם טכנולוגיות שמודגמות בעזרת פרוייקטים. ובעיקר, כמו שאמרנו, להיזהר מלכתוב שיש לך שליטה גבוהה בטכנולוגיה מסוימת, אלא אם את בטוחה שזה המצב.

פרוייקטים נוספים

לפעמים יש למועמדת יותר מ-2-3 פרוייקטים שכדאי לכתוב בקורות החיים, אבל אם כבר הגענו ליותר מ-4 פרוייקטים, לא ברור שכדאי לכלול את כולם בחלק העליון. פתרון אפשרי אחד הוא לכלול כשלושה פרוייקטים בחלק העליון, ואת השאר לכלול בפחות פירוט בחלק התחתון. ככלל, פרוייקטים הם "תחמושת" רצינית שכמעט תמיד מעידה עליך לטובה, ולכן לרוב כדאי לכלול אותם בקורות החיים.

ההבדל העיקרי בין הפרוייקטים ה"עיקריים" ואלו שכלולים בחלק התחתון הוא לרוב רמת הפירוט. כזכור, על פרוייקטים בחלק העליון פירטנו כ-2-3 שורות על כל פרוייקט, וגם 4-5 שורות זה בסדר גמור. בחלק התחתון, נהוג לפרט פחות, למשל שורה או שתיים על כל פרוייקט. אבל גם אם אנחנו משתמשים בפחות 'נדל"ן', פחות שטח בדף, הרציונל הרגיל של להרשים את המראיין כמובן עדיין תקף פה. כרגיל, צריך להסביר מה הפרוייקט עושה ובאילו טכנולוגיות הוא נכתב, רק שלרוב ההסבר בחלק התחתון יהיה יותר תמציתי ולקוני.

תכונות אישיות שמיוחדות אותך משאר האוכלוסיה

בקצרה, אני לא מתלהב 🙂

הרבה מועמדים רושמים שהם חרוצים, אחראים, טובים בניהול משימות ונעימים לבריות. אלו דברים שקל לרשום, ולכן הרבה אנשים רושמים אותם, ולכן להערכתי מגייסים לא נוטים להתרשם מהם. אם יש תימוכין חיצוניים לתכונות הללו, למשל את טובה בניהול משימות תחת לחץ כי זה מה שעשית בעבודה קודמת, לטעמי עדיף להדגים את זה במסגרת הסעיף של ההעסקה הקודמת. אם אין תימוכין חיצוניים, לא ברור לי מה זה תורם.

שליטה בשפות

גם פה, אם אין דרישה ספציפית של המשרה לשליטה בשפות נוספות, לא ברור לי מה זה תורם. רוב האנשים כמובן יודעים עברית, ויעידו על עצמם שהם שולטים באנגלית ברמה גבוהה. לא ברור האם כל מי שמעיד את זה על עצמו באמת שולט באנגלית ברמה גבוהה, ובכל מקרה, לרוב משרות התכנות מספיקה שליטה סבירה באנגלית. שפות נוספות, כמו צרפתית או ערבית שלמדת בתיכון, ספרדית שקלטת בדרום אמריקה, קלינגונית שאת מדברת עם החבר'ה, וכו', בד"כ לא נוטות לשנות למגייס.

שליטה בתוכנת Office

לטעמי, לא רק שזה לא תורם, זה אפילו שולח מסר שלילי. רוב מי שיודע לתכנת, גם שולט ב-Office. סביר שזה לא משנה, בעיקר כי המגייס לא יגיע לשורות הכי תחתונות בקורות החיים, וגם אם כן – הוא בא כאמור לאייש משרה, ולא להעיר לך על קורות החיים, גם אם באמת עשית פה משהו תמוה 🙂 אבל חבל לשלוח מסר שלילי ולדעתי פשוט עדיף לוותר על הסעיף הזה.

 

בשלב זה יש לך את הידע הדרוש לכתיבת קורות החיים שלך, אבל לפני שאת ניגשת להתחיל לכתוב אותם, אני מציע שניפגש בפוסט הבא לתרגול קצר בעזרת דוגמה לקורות חיים טובים וטובים אפילו יותר. עד אז, להתראות 🙂

זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.

אז אחרי שעבדנו על החלק העליון והחשוב יותר בקורות החיים, כדאי כמובן לכתוב גם את החלק התחתון 🙂

אבל לפני שנעשה את זה, נשאל את עצמנו: למה בעצם אנחנו כותבים את החלק התחתון, אם ממילא המראיין מרפרף בעיקר על החלק העליון של הדף, וגם שם קורא בעיקר מה שמודגש? התשובה היא שאכן, החלק התחתון לרוב לא תורם יותר מדי לקורות החיים, אבל את התרומה הקטנה שאפשר להשיג ממנו, כדאי להשיג. ובואי נראה מה עוד אפשר להשיג. הסעיפים הבאים עשויים להיות רלבנטיים בחלק ניכר מקורות החיים:

• נסיון תעסוקתי קודם
• שירות צבאי
• טכנולוגיות נוספות או פרוייקטים נוספים שלא זכו להיות ב-2-3 המוצגים בחלק העליון של קורות החיים
• תכונות אישיות שמיוחדות את המועמד משאר האוכלוסיה
• שליטה בשפות
• שליטה בתוכנת Office

בואי נעבור סעיף-סעיף ונראה איך הוא יכול להועיל. נזכור שגם אם אנחנו בחלק התחתון של קורות החיים, עדיין הרציונל הקבוע בתוקף, ואת רוצה להדגים למעסיק שכדאי לו לשכור אותך. כלומר זה לא שצריך לאסוף את הסעיפים מהרשימה הזאת שרלבנטיים עבורך ו"לזרוק" אותם לחלק התחתון, אלא להפעיל שיקול דעת ולחשוב עבור כל סעיף, האם הוא תורם, וכמה. חשוב גם לא "להיקשר" יתר על המידה לסעיפים ולא לכלול אותם רק "כי הם דבר משמעותי בחיים שלך". למשל, הרבה מועמדים רואים בשירות הצבאי שלהם את הדבר המשמעותי ביותר שיצא להם לעשות בחיים עד אותה נקודה (וזה היה המצב גם אצלי כשהשתחררתי). אבל השאלה אם הגיוני לפרט על הצבא יותר מ-2-3 שורות, כלומר האם זה מעיד עליך לטובה במידה עד כדי כך גדולה. אם לא, כנראה שעדיף "לשים את גאוות היחידה בצד" ולא לתת לזה לתפוס את מירב הנפח בקורות החיים.

נסיון תעסוקתי קודם:

בהחלט עשוי לתרום, אבל עשוי גם לא לתרום. למשל, אם ניהלת אנשים, אפילו אם זה "בקטנה" בצורת להיות אחראית משמרת במסעדה, זה מעיד עליך שכבר היה בעבר מעסיק שחשב שאפשר לסמוך עליך. אם עשית את זה לאורך תקופה, אז זה גם מעיד שכנראה שהוא היה מרוצה. כמובן שגם אם לא ניהלת אנשים, אלא עשית משהו אחר, כמו מכירות, זה יכול לשלוח מסר דומה. לטעמי, השאלה היא האם זה באמת משדר שהיה מעסיק שסמך עליך לעשות משהו שלא כולם יכולים לעשות, והיה מרוצה. דוגמה פחות מועילה בעיני היא מלצרות פרופר, לא כאחראית משמרת. זאת עבודה קשה, כמו כל עבודה היא כמובן מכבדת את בעליה, וזאת דרך הגיונית לגמרי להרוויח כסף לפני או במהלך התואר. אבל עבודה קודמת במלצרות לא מעידה עליך לטובה בצורה יוצאת דופן, ולכן היא לא מצדיקה את המקום שהיא תופסת בקורות החיים.

אם הנסיון התעסוקתי הקודם היה במשהו שקשור למחשבים, אפילו אם זאת "רק" תמיכה טכנית במענה טלפוני, ובוודאי אם זה system administration או QA, זה בפירוש מעיד עליך לטובה, וכדאי לכלול אותו בקורות החיים. יכול להיות אפילו שאם הנסיון הוא ב-QA או sysadmin, כדאי להכליל אותו לפני הפרוייקטים או לפני הממוצע.

אם החלטת לכלול העסקה קודמת, אז באמת כדאי להוסיף סעיף של "נסיון תעסוקתי קודם". כדאי לפרט על תפקידים שמעידים עליך לטובה כ-2 שורות על כל תפקיד בעבודה "רגילה", או 3-4 שורות על כל תפקיד שקשור להייטק. כרגיל, נרצה שהניסוח ידגים את האספקטים בתפקיד שמעידים עליך לטובה, למשל ידגיש כמה אנשים ניהלת ועל מה היית אחראית, או יפרט על הטכנולוגיות בהן יצא לך להתעסק במהלך התפקיד.

שירות צבאי:

קודם כל, כדאי להזכיר שבישראל שירות צבאי לא יכול להוות תנאי הכרחי לקבלה לעבודה, ואסור למעסיק פוטנציאלי לדרוש מעובד למסור את הפרופיל הרפואי שצה"ל קבע לו. לצערי נתקלתי כבר לפחות בחברה אחת שביקשה מידע באיזור, וספק אם הבקשה הזו היתה חוקית.

בכל מקרה, זה כן חוקי ומקובל לכלול את השירות הצבאי שלך בקורות החיים, אם הוא מעיד עליך לטובה ויש בזה טעם. למשל, אם יצאת לקצונה או פיקדת על אנשים במהלך השירות, זה מעיד עליך לטובה מאותם טעמים שהזכרנו קודם. יש גם יחידות "נחשבות" ששמן מוזכר בתקשורת מדי פעם, כך שאם שירתת בהן, עצם האזכור שלהן בקורות החיים יוצר רושם קצת יותר חיובי לגביך (וכמובן שגם באזרחות צריך לשמור על כללי בטחון שדה, ולא לכתוב דברים שאסור לכתוב). בנוסף לכך, בישראל שירות קרבי נתפס לרוב בצורה חיובית, ויש טעם לכלול אותו בשורה או שתיים בקורות החיים.

אם השירות שלך לא מעיד עליך במיוחד לטובה, כנראה שעדיין יש טעם לכלול אותו בקורות החיים, רק שהגיוני לציין אותו בצורה יחסית לקונית לקראת תחתית העמוד, וב-2-3 שורות בלבד.

כמובן שכל הדיון בסעיף הזה יוצא מנקודת הנחה שעצם התפקיד שעשית בשירות לא רלבנטי לעבודה בהייטק. אם היית מתכנתת בצבא, כמובן שאת בסיטואציה אחרת לגמרי (ואז המדריך הזה לא בדיוק מכוון אליך – אבל כמובן שאשמח אם הוא בכל זאת יתרום לך…)

 

מכיוון שהפוסט הזה כבר נהיה ארוך, בואי ניקח הפסקה וניפגש בפוסט הבא, בו נדבר על סעיפים אחרים שאפשר לכלול בחלק התחתון של קורות החיים.