הפוסט הפעם לא מיועד לסטודנטיות לקראת סוף התואר, אלא לאלו שמתלבטות מה ללמוד. נחזור להתעסק בראיונות עבודה וכו' בפוסט הבא.
אהלן חבר'ה, תשמעו סיפור. השנים הן שנות השבעים העליזות, ואמא שלי, בחורה צעירה שאוהבת מתמטיקה, תוהה במה לעשות תואר. באותם שנים לא כל כך היו לימודי מדעי המחשב, ולכן הציעו לה ללמוד הנדסה.
סתאאם, נראה לכם? ברגע שהיא סיפרה למבוגרים סביבה שהיא אוהבת מתמטיקה, האופציות העיקריות שהוצעו לה הן לימודי מתמטיקה או כימיה, בשאיפה להיות מורה בתיכון. אני חייב לתהות: האם זה מה שהיו מציעים לבחור צעיר שאוהב מתמטיקה? קריירה כמורה לכימיה או למתמטיקה בתיכון, באמת? לא, נגיד, אחד מתחומי ההנדסה? לאלו מכם שתוהים, היא במקרה שמעה על תחום אקזוטי בשם "מחשבים" בו "מריצים תוכניות". היא כל כך לא הבינה במה מדובר, שחשבה שמדובר אשכרה בריצה פיזית… בסוף היא אמרה לעצמה "כל דבר עדיף על ללמד בתיכון", סיימה בהצטיינות תואר במתמטיקה שימושית בטכניון באחד המחזורים הראשונים של לימודי תכנות בארץ, ואז עבדה כארבעים שנה בתחום.
אולי אתם אומרים לעצמכם "אוקיי, זה כנראה היה ככה בשנות השבעים, אבל סביר שהתקדמנו קצת מאז"? אז אולי התקדמנו, אבל כנראה שלא הרבה. לא מזמן ליוויתי קרובת משפחה לפגישת יעוץ סביב איזה תואר ראשון ללמוד, עם יועץ של אחד מהמוסדות האקדמיים. הגענו מראש כשנראה לשנינו שהכיוון הוא תואר דו חוגי במדעי המחשב וביולוגיה (כמו שאתם רואים, מצב נפוץ במשפחה שלי 😉 מה אני אגיד לכם, לא לקח לו הרבה זמן להגיד לה שהתואר הזה יהיה קשה לה מדי, להציע לה "לדלל" את מדעי המחשב עם חוג נוסף אבל בפסיכולוגיה, להזהיר אותה מהקושי של הקורסים המתמטיים בתואר, ובגדול להוציא לה את הרוח מהמפרשים. ומדובר במישהי שאין סיבה מיוחדת לפקפק ביכולת שלה לסיים תואר במדעי המחשב: היא יכולה להתקבל אוטומטית לתואר הזה בכל מוסד אקדמי בארץ, קיבלה ציון גבוה בחלק הכמותי של הפסיכומטרי, ואם כל זה לא מספיק, שני ההורים שלה וגם אחותה מתכנתים (כן כן, משפחה שכזו… :-). אני מת לשמוע האם יש מישהו שחושב שגם בחורים עם נתונים דומים מקבלים תגובות דומות כשהם אומרים שהם מתכננים ללמוד מדעי המחשב. אני יכול לומר לכם שאישית, לא קיבלתי שום תגובה שקרובה לזה.
אז זאת הנקודה שלי להפעם: החברה המודרנית מלאה באנשים שישמחו להגיד לכם, ובמיוחד לכן, מה כדאי לכן לעשות בחיים. הם לרוב יעשו את זה בלי שיש להם מושג ירוק לגבי האלטרנטיבות שאתן שוקלות, ובוודאי בלי שיש להם נתונים בנושא. ובמיוחד מקוממות אותי ה"רמיזות" כלפי נשים צעירות שהפגינו כשרון למקצועות ריאליים, שמא הייטק ותכנות זה לא בשבילן. נראה שלרוב, הרמיזות הללו מגיעות עם הצעה להסיט את הכיוון בחיים למקצועות ריאליים שמשום מה נתפסים כ"נשיים", כגון ביולוגיה או כימיה, או אפילו מקצועות לא ריאליים כגון פסיכולוגיה.
כמה שהתופעה הזאת מקפיצה אותי, אני לא חושב שיש טעם מיוחד לדון בסיבות אליה, פשוט כי היא נראית לי כמו דוגמה מילונית לטמטום. כלומר, אולי יש טעם לדון בסיבות במקומות אחרים, אבל נושא הדיון "למה אנשים מתנהגים בצורה מטומטמת" הוא לא הפורטה שלי. אולי רק זה: נדמה לי שאם אתן נתקלות בתגובות כאלה, כדאי לעצור ולשאול האם בחור עם נתונים דומים היה מקבל תגובה דומה. אם לא, מזל טוב – אתן מדברות עם מישהו מטומטם 🙂
מה שכן, בהיעדר יכולת להתייעץ בצורה נורמלית בנושא ה"זניח" שלפנינו, "לאיזה כיוון לקחת את החיים שלכן", אולי כדאי שאציע פתרון חלקי. רק להבהיר, אנחנו דנים במצב הדי ספציפי הבא: "אני בחורה די ריאלית, ללא העדפה מסוימת לתחום מסוים מבין התחומים הריאליים. חשבתי ללמוד מדעי המחשב, אבל מדי פעם רומזים לי שעדיף לזרום לכיוון ביולוגיה או כימיה. מה ללמוד?". כמובן, אפשר וכדאי להציע עזרה בבחירת כיוון גם לנשים וגברים ללא נטיות ריאליות, אבל קטונתי מלהציע אותה. ועוד להבהיר: לי בוודאי אין מונופול על חוכמת החיים בעולם, ותמיד כדאי לשמוע דעה נוספת, גם תחת הסיכון שתיפלו על מישהו מטומטם (שלא לומר שהסיכוי הזה קיים גם פה). אחרי כל ההסתייגויות, יאללה לעניין.
מוקסי מארלינספייק, האקר גאון ובכלל אדם מעניין, הציע ניסוי מחשבתי מעניין כשבוחרים כיוון לחיים: הסתכלו על אנשים שבחרו במסלול דומה, והניחו שתגיעו לתוצאה דומה. אני לא מכיר מספיק אנשים משלל התחומים הריאליים בשביל להביע פה עמדה נחרצת. אבל נדמה לי שאפשר לנחש בזהירות שמתכנתות לא שואבות פחות סיפוק מהעבודה, לעומת עובדות במקצועות ריאליים אחרים. לגבי הפערים ביכולת ההשתכרות, תנאי העבודה, והיכולת של המעסיק לקבוע דברים באופן חד צדדי, אני מניח שאין הרבה ויכוח (ראו למשל פה, עמוד 10). אם זה המצב, אולי אוכל להעלות את הטיעון הבא: בהיעדר העדפה חזקה לכאן או לכאן, יש הגיון ללכת על המקצוע עם השכר והתנאים הנלווים הטובים יותר. (אגב, שמעתי את הטיעון הזה אפילו ממהנדס חשמל שהתחרט שלמד תואר ארבע-שנתי בהנדסת חשמל, במקום ללמוד מדעי המחשב שלוש שנים ולהרוויח משכורת עוד שנה. אבל זה נושא ליום אחר).
"אבל אני באמת לא יודעת אם מדעי המחשב זה בשבילי, אני אפילו לא יודעת לתכנת!"
קודם כל, מוזר לי שהטיעון המקביל לא עולה כשדנים בכימיה וביולוגיה. שם את כן יודעת לעשות עבודה של ביולוגית או כימאית? לא? אז מה ההבדל? 🙂 אבל כן, כשבוחרים תואר, קשה מאוד לדעת האם זה מתאים. יתרון אחד של תואר במדעי המחשב הוא שזול להעריך: אפשר ללמוד תכנות בעזרת קורסי אונליין, או ב-She-codes. She-codes הוא ארגון בו (בין השאר) נשים מלמדות נשים לתכנת, באווירה תומכת וללא תשלום. הן בדיוק פותחות את מסלולי הלימוד באוניברסיטת ת"א, אז אם את מאזור המרכז, עכשיו בכלל יש לך הזדמנות מצוינת להצטרף.
בכל מקרה, לדעתי יש פה יתרון קל דווקא למדעי המחשב: אם למדת לתכנת ונראה לך שזה בשבילך, למה לא ללכת על זה? אם לא למדת לתכנת, וגם לא למדת תחומים אחרים ברמה גבוהה, לכאורה אין סיבה להעדיף אחד על השני. אם הרחבת את הבגרות בביולוגיה או כימיה, קטונתי מלומר כמה הבגרות משקפת את העבודה בקריירה בתחומים הללו. לכל הפחות, אני מקווה שתסכימי שכדאי לשקול היטב במה לעשות תואר, ולאו דווקא לזרום עם נושא שהרחבת בבגרות. אותו רציונל תקף כמובן גם למדעי המחשב: אם את לא יודעת לתכנת, יש הגיון בלהשקיע כמה חודשים וללמוד תכנות "באיזי" בערבים, לפני שנכנסים למחויבות כמו תואר.
כמו כן, אם את מתלבטת בין מדעי המחשב ותחום נוסף, אולי אוכל לעניין אותך באפשרות של תואר דו חוגי במדעי המחשב ובתחום הנוסף? זה שומר על שתי האופציות פתוחות בהמשך, הן לגבי העסקה והן לגבי תואר שני. ואפילו יותר מזה: אם תרצי להמשיך למחקר בתחום השני, ידע בתכנות הוא נכס שימושי לכל תחום מחקרי (להבנתי, כולל תחומים במדעי החברה כגון פסיכולוגיה). וגם אם תפני לתעשיה בתחום אחר, תכנות הוא עוד כלי שימושי שכדאי שיהיה לך בארגז. לרוב הוא תורם לא פחות מהאלטרנטיבה שיש ברוב התארים החד חוגיים: קורס בחירה בשנה ג' בתת-נושא הכי נישתי בעולם. ולמקרה שתהית, אין הבדל ניכר בכישורי התכנות שתרכשי בתואר דו חוגי או חד חוגי במדעי המחשב.
אם מה שעוצר אותך הוא הליך הקבלה לתואר במדעי המחשב, חשוב לי שתדעי שדי קל לשפר את ממוצע הבגרות שלך. רוב המכונים ימליצו לך להוסיף שלוש יחידות בתנ"ך, היסטוריה וספרות, וכך יהיו לך חמש יחידות במקצועות הללו. במצב הזה, את מקבלת בונוס של 25 נקודות לכל מקצוע שהרחבת, והממוצע עולה די מהר. למועמדות רבות, הרחבה של שניים מהמקצועות הללו תספיק בשביל להתקבל. כמובן שמומלץ לוודא את המצב בעזרת אתרי הקבלה של המוסדות השונים, וכמובן שזה תלוי בציונים הקיימים ובפסיכומטרי. את ההרחבות הללו ניתן לעשות רק במועד קיץ, ולא במועד חורף. השקעת הזמן פה לא ענקית: הקורסים לרוב מתחילים במרץ, הבחינות ביוני, וכל הרחבה דורשת לימוד של כיומיים מלאים בשבוע. אם זה מה שעומד בינך ובין תואר במדעי המחשב – תאמיני לי שההשקעה הזו, של כולה שלושה חודשים, שווה את זה. (אני מקווה להתייחס בעתיד בצורה יותר מעמיקה לנושא הקבלה לתואר).
ולקראת סיום, מלת אזהרה: "מבוגרים זקנים" תמיד יגידו לכן ולכם לעשות בחיים בדיוק מה שהם עשו. לא נעלם מעיני שבמקרה הזה, זה כולל כמובן גם אותי 🙂 התלבטתי האם בכלל להעלות את הפוסט הזה על הכתב, ובכמה נחרצות מותר לי להתנסח כשאני כותב דברים כאלה. בסופו של דבר, כתבתי את הפוסט, בעיקר כי אני פגיע לאותן הטיות כמו כולם וחבל שאעמיד פנים אחרת 🙂 בהמשך להצעה של מוקסי, העצה הכי טובה שאוכל לתת היא זו: נסו למצוא נשים וגברים שכבר עובדים בתחומים שאתן שוקלות, ואז התייעצו, התייעצו, ובסוף התייעצו עוד קצת. קחו בחשבון שגם כך, הדעות שתשמעו יהיו לרוב "כדאי לעשות בדיוק מה שאני עשיתי". ואם אפשר לבקש משהו אישי: בבקשה אל תבחרו תואר בגלל מאמר שכתבתי בבלוג שלי. החיים שלכן מספיק חשובים בשביל שתפעילו יותר שיקול דעת מזה.
ובאמת לסיום, כנראה שכדאי לא להשאיר מקום לאי-הבנות: ביולוגיה וכימיה הן כמובן מקצועות חשובים, שתרמו תרומה מאוד מורגשת לאיכות החיים של כולנו בעולם המודרני, וכמובן איפשרו כמה קריירות מדעיות מזהירות. אני לרגע לא מזלזל בחשיבות המקצועות הללו. אני כן מזלזל באינסטינקט המטופש, שנראה לי לפעמים כמעט אוטומטי, לייעץ לבחורות בעלות נטיות ריאליות לבחור דווקא בשני המקצועות הריאליים האלה. כאמור, הפוסט הזה לא מיועד לנשים צעירות שכבר החליטו ורואות את עתידן בתחומים הללו – אם זה המצב, אני מאחל לך בהצלחה, מכל הלב. אבל אם את מתלבטת בין כמה מקצועות ריאליים, נדמה לי שיש סיבות טובות לשקול באופן חיובי קריירה במדעי המחשב.
הפוסט פורסם לראשונה באתר של הבלוג ב-The Marker
הי,
תודה על הבלוג הזה!
קוראת בשקיקה. כיף שאתה פונה בלשון נקבה.
בדיוק מה שחיפשתי…
כיף לשמוע, תודה רבה 🙂