שלום לכן. היום יש לי וידוי: אני נמרוד, בוגר תואר ראשון דו חוגי במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת ת"א, בהצטיינות בשני החוגים. למדתי את הקורס המתמטי הראשון שלי באוניברסיטה, חדו"א 1 למתמטיקאים, בגיל 16. ואני שונא מתמטיקה.

או יותר נכון, אני שונא מתמטיקה בשבתה בתור כלי נשק שמאפשר לפרופסורים 'לסנן' אנשים מתארים במדעי המחשב (קרי: שמאפשר לאנשים שהתברגו בעמדת כח בחברה, ושניתן לחשוד שחלקם מגיעים מרקע שכלל פריבילגיה או שתיים, למנוע מאנשים אחרים לעשות מה שעושה להם טוב).

כאילו, מתמטיקה בפני עצמה היא דבר נפלא, ואני עדיין נזכר בחיבה בחוויה האינטלקטואלית של ללמוד בפעם הראשונה איך עובד טיעון פורמלי ומדויק, ואיך אינטואיציה יכולה להטעות אותנו. ועל התרומה ההיסטורית של מתמטיקה בתור הבסיס למדעים מדויקים יישומיים, ששיפרו את רמת החיים של כולנו, אני מניח שאין מה להרחיב. אבל מזה, מה נשאר? מחסום מלאכותי של בעלי שררה, שמקטין את כמות המתכנתים במשק (ונדמה לי שאפשר לחשוד שהוא מונע מעוד כמה אוכלוסיות לעשות מה שהן רוצות בחיים).

וכשאני כותב 'לסנן אנשים', אני לא מתכוון לתופעה זניחה, שאחוזים בודדים של סטודנטים נושרים מהתואר. אני מתכוון לאחוזי נשירה הנושקים ל-20%, אם לא יותר.

ניקח את הנתונים של אוניברסיטת ת"א ב-5 השנים האחרונות כדוגמה: [1]

שנת התחלה	טקס סיום	התחילו	סיימו	אחוזי נשירה
2013-2014	2017	229	169	26.2%
2012-2013	2016	244	156	36.1%
2011-2012	2015	204	161	21.1%
2010-2011	2014	202	163	19.3%
2009-2010	2013	242	198	18.2%
5 טקסי הסיום האחרונים, סה"כ		1121	847	24.4%

כמו ברוב התארים, רוב הסטודנטים שנושרים, נושרים בשנה א', שמורכבת רובה מקורסים מתמטיים. למשל בתואר חד חוגי במדעי המחשב, שנה א' מכילה 9 קורסים, מתוכם 6 הם קורסים מתמטיים. חלק גדול מהקושי הוא בשני קורסים מתמטיים בסמסטר הראשון של התואר, חדו"א 1 ומתמטיקה בדידה. אגב, התואר כולו מכיל 50 שעות של קורסים במתמטיקה [2], מתוך 122 שעות. כן, הבנתן נכון – סטודנטיות שרוצות ללמוד מדעי המחשב נאלצות ללמוד מתמטיקה במשך כשנה נטו מהתואר, או כ-40% מהתואר.
עדכון, 17.3.18: להלן התפלגויות הציונים בחדו"א ובבדידה, באדיבות האתר tau-factor. תודה!

להערכתי, נתוני הנשירה הנ"ל הם טיפוסיים לרוב התארים במדעי המחשב באוניברסיטאות בארץ, ואוניברסיטת ת"א לא מיוחדת בהקשר הזה – הבאתי את הנתונים שלה פשוט כי הם היו זמינים. כמו שניחשתן, אני מקווה לפרסם בעתיד פוסט מסודר עם אחוזי הנשירה בכל המוסדות בארץ – זה מידע שכדאי שיהיה לכל אחת שבוחרת מה ללמוד ואיפה.

 

אני כבר צופה מראש את ההתגוננות דה-לה-שמאטע מטעם בעלי השררה הנ"ל: "מתכנת לא שווה שום דבר בלי מתמטיקה". לפעמים המשפט הבא שמגיע הוא "מתמטיקה שימושית בהרבה תחומים במדעי המחשב, למשל הצפנה". באמת? יש לי כרגע רשימה בראש של שלושת המתכנתים הכי טובים שעבדתי איתם. לאף אחד מהם לא היה תואר, או ידע מתמטי נרחב.

מתמטיקה היא ממש לא בסיס נדרש עבור קורסים תכנותיים, ואפילו האוניברסיטאות יודעות את זה. למשל, אוניברסיטת בן גוריון מאפשרת (עמוד 71) ללמוד את רוב הקורסים במדעי המחשב, עם קורס מתמטי בודד בלוגיקה, ללא קורסים בחדו"א ואלגברה לינארית. כמו שתיכף נראה, זאת ממש לא התוכנית היחידה בארץ שמאפשרת דברים כאלה.

זה כמובן נכון שיש תחומים במדעי המחשב שמצריכים ידע מתמטי. הצפנה היא בהחלט אחד מהם, ולהבנתי, כך גם data science. אבל אלו תחומים צרים יחסית, והרוב המוחלט של בוגרות תארים במדעי המחשב לא יעסקו בהם. רוב בוגרות התארים במדעי המחשב יפנו למשרות תכנות, שלא מצריכות ידע מתמטי נרחב. ואפילו בתחומים שמצריכים ידע מתמטי, מי שתרצה לעבוד במשרה בתחום, תצטרך להשלים ידע מעשי שלא נלמד באוניברסיטה [3]. מכיוון שממילא על מנת לעסוק בתחומים הללו צריך להשלים ידע, אני רואה מעט הגיון בלחייב את כולם ללמוד איזשהו בסיס ידע אקדמי, על מנת שמי שתרצה לעסוק בתחום עדיין תצטרך להשלים ידע, אבל פחות. אגב, מעניין שכשזה מגיע לפרקטיקות תכנות מודרניות, האוניברסיטה לא לחוצה להקנות לבוגרות ידע נרחב – את זה, מבחינת האוניברסיטה, שילמדו כבר בתעשיה. אבל מתמטיקה? מתמטיקה היא הבסיס עליו נשען העולם!

אגב, בתור דוגמאות להשלמת ידע מתמטי, אפשר להסתכל על מוקסי מרלינספייק, אחד ממומחי ההצפנה הבכירים בעולם, והאיש שאחראי להצפנה של WhatsApp, ועל אריק רסקורלה (כנ"ל), שאחראי להצפנה בדפדפן שלכם. למוקסי בכלל אין תואר, ולמעשה בצעירותו הוא חי כמה שנים בתור squatter. לאריק רסקורלה יש תואר ראשון בכימיה. מן הסתם, שניהם יודעים את הנושאים המתמטיים שרלבנטיים להצפנה, ברמה הרבה יותר גבוהה מבוגר תואר ראשון טיפוסי. רק שהם כנראה השלימו את הידע הזה ללא תואר רלבנטי – באותו אופן בו כל המתכנתים משלימים ידע שלא נלמד בתואר, וכאמור יש הרבה כזה.

אבל עזבו אם כן או לא צריך ידע מתמטי, והאם ריאלי להשלים אותו עצמאית. התחלנו את הדיון מהאמירה "מתכנת לא שווה שום דבר בלי מתמטיקה". כל הדיון הזה בכלל רלבנטי רק תחת ההנחה הדה-הומניסטית ש'שוויו' של אדם נמדד לפי המיומנות שלו במקצוע שלו – אני ממש לא מקבל את ההנחה הזאת. גם אם נקבל לשניה את ההנחה ששנה א' שכולה מתמטיקה תורמת המון לפרודוקטיביות של כל המתכנתים באשר הם – האם מישהו שרוצה ויכול להתפרנס מתכנות, אבל לא בא לו ללמוד מתמטיקה, 'ערכו נמוך' ממישהו שרוצה ללמוד מתמטיקה, או שטרח להשלים תואר? לא סיכמנו פעם שלכל אדם יש את הזכות לחתור למה שעושה לו טוב?

 

…

*רעש רקע מוזר שנשמע קצת כמו מאבק*

…

אז היי, סליחה על זה, כאן הג'וניור המצוי מדבר אליכן עכשיו. מדי פעם נמרוד מצליח להשחיל פה משפט, ושוכח שזה בעצם לא הבלוג שלו, אלא הבלוג שלי – דמות פיקטיבית שהוא יצר, שמטרתה (בניגוד אליו) לא לקטר, אלא לשפר חיים של אנשים. אני מתנצל שוב על השליליות, ונעבור לענייננו.

אבל שניה לפני כן: בבקשה אל תבחרו תואר על סמך מאמר בבלוג. אנא מכן:

בררו, בררו, ואז בררו עוד קצת. לכל הפחות, קבעו פגישה עם היועץ הרלבנטי במוסד האקדמי בו אתן שוקלות ללמוד, או הגיעו ליום הפתוח. הפוסט מציג איסוף מידע שהתבצע ע"י אדם אחד, שאינו מומחה בתחום (ואף נוטה לקיטורים, אבל עזבו). הוא לא בהכרח מציג את כל המידע הרלבנטי, וייתכן שאף יש בו טעויות.

אז יאללה, ועכשיו באמת:

איך מקבלים תואר במדעי המחשב עם מינימום לימודי מתמטיקה, חלק א' – האוניברסיטה הפתוחה

להבנתי, האוניברסיטה הפתוחה היא אחד המוסדות הנוחים לפי הקריטריון של מינימום לימודי מתמטיקה. היא מציעה מספר מסלולים עם מעט מתמטיקה, ולפעמים אפשר לעבור בין המסלולים בנוחות יחסית. התיאור הבא מניח סטודנטית שמעוניינת קודם כל ללמוד את הקורסים הרלבנטיים במדעי המחשב, להתחיל לחפש עבודה במשרת סטודנט, ואז לשאול איך משלימים תואר במינימום בלאגן. כמובן שזאת לא האופציה היחידה.

הערה: המושג נקודת זכות, או בקיצור נ"ז, לרוב מתאר לימוד של שעה בשבוע לאורך סמסטר. למשל, בקורס של 4 נ"ז מתקיימות הרצאות פרונטליות במשך 4 שעות בשבוע לאורך סמסטר (ובנוסף לכך, רוב הקורסים מצריכים הכנת שיעורי בית בכל שבוע, והתכוננות לבחינה בסוף הסמסטר). נקודות זכות הן אומדן סביר, אך לא מושלם, להיקף הלימודים בתחום מסוים. רוב התארים מצריכים לימוד של כ-120 עד 130 נקודות זכות במצטבר, לאורך כשישה סמסטרים. כלומר 20 נקודות זכות הן כשישית מהתואר, שוב תחת ההסתייגות שנ"ז הן אומדן לא מושלם להשקעת זמן.

באוניברסיטה הפתוחה, אין בהכרח התאמה מלאה בין נקודות זכות ושעות בכיתה, כלומר קורס יכול להקנות 6 נ"ז, אבל לרוב הוא לא יכלול מפגשים במשך 6 שעות בשבוע. אני מקווה להתייחס לשיטת הלימוד של הפתוחה בפוסט עתידי – בינתיים, מומלץ כרגיל לברר היטב ומראש איך דברים עובדים שם.

ממהרת ורוצה לקבל את השורה התחתונה בסקירת המסלולים? יש טבלה בסוף 🙂

1. אפשר להתחיל עם חטיבה במדעי המחשב – מערכות ויישומים:

החטיבה מכילה 24 נ"ז שמרכזות קורסים מתואר במדעי המחשב שבאמת רלבנטיים להשתלבות במשרות תכנות. מעיון זריז בסילבוסים, נראה שמבין קורסי הבחירה כדאי לקחת את: אלגוריתמיקה, מעבדה בתכנות מערכות, תכנות מתקדם בשפת Java, מערכות הפעלה, ואולי תכנות מונחה עצמים ומבוא לרשתות תקשורת מחשבים. התואר דורש רק כשני קורסים מתוך הרשימה הנ"ל, אבל להבנתי באוניברסיטה הפתוחה לא יעלבו אם תירשמי ליותר קורסים ממה שהתואר דורש. את כל הטוב הזה את יכולה ללמוד עם ארבעה קורסים מתמטיים, ברמת העמקה של מדעי החברה: נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה, חשבון דיפרנציאלי לתלמידי כלכלה וניהול, ומבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א+ב. הקאץ' העיקרי הוא שאם רוצים בסוף לסיים תואר, אפשר לשלב את זה רק עם תואר בניהול.
כמו כל תואר, לפני שאת מתחילה, כדאי ליצור קשר עם יועץ לימודים של הפתוחה ולוודא שהתוכנית שלך נשמעת הגיונית.

כמו כן, שימי לב שהמסלול הזה לא מאפשר להמשיך לתואר שני במדעי המחשב.

2. אם שרדנו את זה, אפשר לשקול לשדרג לחוג במדעי המחשב – מערכות ויישומים לתואר דו-חוגי:

17 נ"ז במתמטיקה. נראה שהקורס המשמעותי מתוכן הוא חדו"א א. אני מכיר את הקורס, והוא הגיוני: הוא באמת נותן בעיקר את הרקע המתמטי (הלא עצום) שצריך בשביל להתחיל לעסוק במדעי המחשב. לטעמי הוא לא קשה במיוחד, במיוחד אם מתייחסים אליו בתור עוד קורס שבסה"כ צריך לעבור, ואם לוקחים אותו אחרי שיש לך כבר נסיון עם כמה קורסים ואת יודעת איך להתנהל כסטודנטית באוניברסיטה הפתוחה.

אם את משדרגת מהתואר הקודם שהצעתי, ניתן להעביר את הקורס "נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה" בלבד.

בנוסף ל-17 נ"ז במתמטיקה, יש עוד 45 נ"ז במדעי המחשב. כמו קודם, הן מכילות בעיקר את הקורסים שבאמת רלבנטיים להשתלבות במשרות תכנות (להבנתי, ותחת ההנחה שמתחשבים בהמלצות הנ"ל לגבי קורסי הבחירה).

גם המסלול הזה לא מאפשר להמשיך לתואר שני במדעי המחשב.

את החוג במדעי המחשב מערכות ויישומים צריך לשלב עם חוג נוסף. ניתן לבחור חוג מרשימה של חוגים 'מוכנים מראש': היסטוריה, חינוך, כלכלה, מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, ותקשורת. אפשר גם להגיש בקשה חריגה לבחור חוג שני שלא נמצא ברשימה הזו, אבל לא בטוח שהבקשה תאושר. כאמור, מומלץ להתייעץ עם יועץ לימודים.

 

בשתי האופציות לעיל, בבואנו לכתוב קורות חיים, לא הייתי מסבך את המעסיק עם ניסוחים מוזרים לתואר בסגנון "חטיבה במדעי המחשב – מערכות ויישומים". אישית, הייתי כותב "ניהול ומדעי המחשב", או "מדעי המחשב ו-X". הפרטים של כמה נ"ז בדיוק למדת במדעי המחשב, או איך בדיוק התואר נקרא, לרוב לא מעניינים את המעסיק. אפשר להזכיר את זה בראיון הראשון, או בשיחת הטלפון הראשונה.

 

3. מסלול רלבנטי נוסף הוא תואר בוגר במדעים בהדגשת מדעי המחשב. המסלול מכיל 23 נ"ז במתמטיקה, ברמה בינונית:

• בנוסף לקורס חדו"א א שליווה אותנו באופציה הקודמת, לומדים את קורס ההמשך, חדו"א ב. קורס ההמשך פחות סימפטי לטעמי, אבל גם פה, אם מתייחסים אליו בתור עוד קורס שצריך לעבור, הוא כנראה לא ביג דיל עדכון, 8.3.18: התפלגות הציונים של מועד א' האחרון של הקורס הגיעה לידי, ומה אני אגיד לכן, דווקא כן נראה כמו ביג דיל.
• בניגוד לשתי האופציות הקודמות, במסלול זה הידע באלגברה לינארית מוקנה ע"י הקורס "אלגברה לינארית לתלמידי מדעי הטבע". כך שאם את מתכננת לשדרג מהאופציות הקודמות, זה כנראה מצריך לזרוק את הקורס "נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה". יכול להיות שאם כבר למדת את "נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה", אפשר להגיש בקשה לועדת הוראה להסתפק בקורס הזה ולא לעשות עוד קורס באלגברה לינארית (אבל לא ידוע לי מה המדיניות בנוגע לבקשות כאלו, ויכול להיות שבקשה כזו תידחה מיד).
• בנוסף, המסלול כולל את הקורס במתמטיקה בדידה, שלא היה חלק משתי האופציות הקודמות. אני מכיר את הקורס, והייתי אומר שהוא ברמת קושי בינונית, וגם הוא לא ביג דיל אם בעיקר מנסים לעבור.
• ולסיום, המסלול כולל את הקורס "מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות למדעים", שהופיע גם באופציה הקודמת.
• אגב, המסלול כולל קורס עיוני בודד בפיזיקה.

למה שמישהי תרצה ללמוד במסלול הזה, ולא במסלול הקודם? יש למסלול הזה כמה יתרונות, שייתכן שמצדיקים את העליה המדודה ברמת המתמטיקה: המסלול מעניק תואר B.Sc., ואולי זה נראה קצת יותר טוב בתעודת סיום התואר. בנוסף לכך, זה המסלול 'המינימלי' המאפשר להמשיך לתואר שני, אחרי השלמות. האם זה שווה את זה? תלוי בך 🙂 אישית, הייתי מעריך שלמי שלימודי המתמטיקה לא מהווים עבורה נטל בלתי נסבל, ייתכן ששווה 'לשלם' בעוד 6 נ"ז, עליה מדודה ברמת המתמטיקה, וקורס בפיזיקה, עבור היתרונות הללו. עבור סטודנטים ש'מגרדים' בקושי 60 בקורסים מתמטיים, ורוצים להתמקד בלימודי התכנות כמה שיותר מהר, זה כנראה לא שווה את זה. אופציה אחת היא להתחיל מהקורסים חדוא א ומבוא לסטטיסטיקה, שמשותפים למסלול הזה ולמסלול הקודם, על מנת לאמוד את יחסך לקורסים מתמטיים, ולהמשיך משם. כמובן שגם פה, מומלץ להתייעץ עם יועץ לימודים.

 

4. אם את אוהבת ללמוד קורסים במדעי המחשב, או בכל זאת רוצה להתנסות במתמטיקה אסלית, אפשר לשקול תואר דו חוגי במדעי המחשב ו-X.

החוג הנוסף יכול להיות אחד מבין: כימיה, מדעי החיים, מדעי הקוגניציה, פילוסופיה, ומתמטיקה. כמו קודם, אפשר להגיש בקשה לחוג נוסף שאינו מהרשימה הזאת, ולקוות לטוב.

אבל ממתמטיקה לא מתחמקים פה: התואר הזה כולל קורסי מתמטיקה שנה א' סטנדרטיים, כגון אינפי (אותו קורס שמתמטיקאיות לומדות), אלגברה לינארית (כנ"ל), וכו'.

כמו כן, הפעם השדרוג מהאופציות הרשומות מעלה צפוי להיות לא חלק, כי נ"ז שלמדת בקורסים מתמטיים תמציתיים לא ניתנות להעברה.

אם אפשר לתת המלצה בנימה אישית: בהנחה שכל העניין של האוניברסיטה הפתוחה מתאים לך, נדמה לי שהגיוני קודם כל לשים את הרגל בדלת בעזרת אחת מהאופציות הקודמות, ואחר כך לדבר על האופציה הזו, שכוללת אפשרות לשינוי במסלול החיים שלך עקב העובדה שלא הצלחת להוכיח משפט במבחן בקורס חדו"א. מצד שני, שדרוג מהאופציות הקודמות למסלול הזה מצריך לימוד מחדש של רוב הקורסים המתמטיים, הפעם באותה רמת העמקה שמתמטיקאים לומדים, אז אולי כן צריך להחליט מראש על האופציה הזו? לא יודע. האם כבר הצעתי להתייעץ עם יועצי לימודים? 😉

 

5. עוד מסלול שיש בפתוחה ולא כל כך עוזר לענייננו, הוא תואר במדעי המחשב במסלול ‏אבטחת סייבר‎. גם הוא כולל די הרבה מתמטיקה, ולכן נראה לי פחות רלבנטי לצורך הדיון פה. יש כמובן גם תואר חד חוגי במדעי המחשב, שלהבנתי כולל את אותם קורסים במתמטיקה שמתמטיקאים לומדים.

 

לסיכום, להלן טבלה שמנסה לעשות סדר במסלולים, מסודרים בסדר עולה לפי היקף לימודי המתמטיקה:

תזכורת: הטבלה מבוססת על סקירה בסיסית שביצעתי, ועשויה לכלול טעויות!

מסלול	קורסים מתמטיים	נ"זים במדעי המחשב	קורסים שאפשר להעביר מהאופציה הקודמת	הערות וקאצ'ים
ניהול עם חטיבה במדעי המחשב – מערכות ויישומים	4, ברמת מדעי החברה	לפחות 20, בפועל כדאי כ-30		לא מאפשר להמשיך לתואר שני במדעי המחשב.
חוג במדעי המחשב – מערכות ויישומים לתואר דו-חוגי	4, ברמה בינונית	45	ניתן להעביר קורס אחד מתוך ה-4.	לא מאפשר להמשיך לתואר שני במדעי המחשב.
בוגר במדעים בהדגשת מדעי המחשב	5, ברמה בינונית	53 – 81	ניתן להעביר 2 קורסים מתוך ה-4.	צריך קורס בודד בפיזיקה. מקנה תואר B.Sc. מאפשר להמשיך לתואר שני, אחרי השלמות.
תואר דו חוגי במדעי המחשב ו-X	6, ברמה של מתמטיקאיות	42	לא ניתן להעביר.	הקורסים המתמטיים הם אותם קורסים שסטודנטיות למתמטיקה לומדות.

 

'מוניטין'

באופן כללי, מעסיקים נורא אוהבים לשייך 'מוניטין' למוסדות לימוד. בכנות, לדעתי הסיבה המרכזית לכך היא שבהיעדר יכולת להסיק מסקנה בצורה מסודרת, אנשים נוטים לבחור היוריסטיקה, ואז להיצמד אליה ולהגן עליה בויכוחים בכל מחיר. כמו כל פיסת מידע אחרת, גם ההיוריסטיקות הללו מתפשטות לפי מידת היכולת שלהן להתפשט.

בכל מקרה, להבנתי במצב הנוכחי, ה'מוניטין' של האוניברסיטה הפתוחה מעט נמוך יותר מאשר מוסדות אחרים. אני לא רוצה לפרט יותר מדי כי זה לא הנושא של הפוסט, אבל להבנתי האוניברסיטה הפתוחה נתפסת בתור מוסד 'מהשורה השניה' – כלומר, אם נבקש מהמעסיק הטיפוסי לדרג את מוסדות הלימוד בארץ לפי המוניטין הנ"ל, היא תימצא אי שם במקומות 5-10. כל העניין הזה נראה לי כמו קשקוש, אבל זה כנראה מה ש(רוב) המעסיקים חושבים, וכדאי לקחת את זה בחשבון.

בכל מקרה, אם החלטת שתואר בפתוחה זה מה שמתאים לך, אחרי שהתחשבת במיעוט שעות הלימוד הפרונטליות בכיתה, חיי החברה, ומקום המגורים שלך בתקופת הלימודים – ספק אם ה'מוניטין' הנ"ל זה מה שישנה לך את החיים.

 

הפוסט נהיה כבר ארוך, אז ניפגש בפוסט ההמשך, בו נסקור אופציות במוסדות נוספים. ביי בינתיים 🙂

 

[1] המקור לנתונים לגבי סטודנטים שהתחילו את התואר בכל שנה הוא פה:
לוח 2.10.1.- סטודנטים חדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות במקצועות לימוד נבחרים, לפי מין ומוסד.
המקור לנתונים לגבי סטודנטים שסיימו הוא פה.
שימו לב שסטודנטית שהתחילה את התואר באוקטובר 2013 וסיימה אותו בקיץ 2016, קיבלה את תעודת הסיום בטקס שהתקיים ב-2017.
סטודנטית שלמדה שני מקצועות, נמנית בכל אחד מהמקצועות בשני המקורות הנ"ל, כך שהנתונים אמורים להיות מדויקים, גם בהתחשב בסטודנטיות לתואר דו חוגי (להבנתי, מלבד סטודנטיות להנדסת מחשבים, ביואינפורמטיקה, ומדעי המח). אבל מן הסתם, לא עשיתי על זה עבודת דוקטורט, וייתכן שישנם אי דיוקים.

בכל מקרה, ההערכה שאחוז הנשירה מהתואר הוא באיזור ה-20%, אם לא יותר, היא ממש לא המצאה שלי – ראש החוג אף טען בשיחה פתוחה עם סטודנטים שאחוז הנשירה הוא 38%.

אוניברסיטת ת"א מוזמנת לתקן אותי במידת הצורך ולפרסם נתונים מדויקים, וכך גם שאר המוסדות האקדמיים בארץ. פניתי לדוברות האוניברסיטה מספר שבועות לפני פרסום הפוסט, ובינתיים לא שמעתי מהם – תגובת האוניברסיטה תובא אם היא תתקבל.

[2] אני מוסיף ל-36 + 8 = 44 השעות הרשומות בלינק את 6 השעות של מתמטיקה בדידה.

[3] לפחות בנושא הצפנה, נדמה לי שאני יודע על מה אני מדבר.

הפוסט פורסם לראשונה באתר של הבלוג ב-The Marker.