אהלן, מזמן לא דיברנו פה על קורות חיים 🙂 הפוסט הפעם מנסה לתת זווית יותר אופרטיבית מהרגיל לדיון שלנו בנושא.
כזכור, המגייס מרפרף על קורות החיים במשך כ-30 שניות, ובזמן הזה צריך להחליט: לזמן לראיון – כן או לא. בזמן הקצר הזה המגייס לא קורא את כל הטקסט שמופיע בקורות החיים. ככל שסעיף מופיע יותר למעלה, או יותר בהדגשה, יש סיכוי גבוה יותר שהמגייס יטרח בכלל לקרוא אותו. מסיבה זו, ככל שסעיף מעיד יותר לטובה עליך ועל ההתאמה שלך למשרה, עדיף שהוא יהיה יותר למעלה ויותר מודגש.
הפעם נלך בכיוון ההפוך, ובמקום לחשוב איך לכתוב באופן מיטבי את קורות החיים, נדבר על איך להסתכל עליהן במבט ביקורתי. לאור הכתוב מעלה, אני מציע משהו פשוט: להעתיק רק את החלקים המודגשים, באותו סדר, למסמך חדש, ולהשתכנע שהם מעידים עליך כמה שיותר לטובה.
וכשאני כותב "להשתכנע", אני ממש מתכוון לזה. אני מציע לסגור לכמה דקות את המסמך עם קורות החיים המלאים, ולהתמקד רק במסמך עם הקופי-פייסט של החלקים המודגשים. נעזוב שניה שזה לא נראה טוב מבחינת ניסוח – בואי תשאלי את עצמך: "האם באמת אני בונה פה את הקייס הכי חזק שיש למה כדאי לראיין אותי? האם יש אינפורמציה שמעידה עלי לטובה ולא מופיעה פה באופן ברור?". אם התשובה אינה "כן" מובהק, משהו לא בסדר, וכדאי לחזור לשולחן השרטוטים. הטקסט הזה צריך לאיית למגייס את כל הסיבות שאת עשויה להתאים למשרה. הייתי מציע פה להניח שהמגייס קורא את קורות החיים בשיא העצבנות כשלפניו עוד ערימה של קורות חיים נוספים שהוא צריך לעבור עליהם – אבל כידוע אין צורך להניח את זה, כי זה פשוט מה שקורה 🙂
אחרי שסגרנו את התוכן של קורות החיים, נעבור לפורמט הויזואלי. אני ממליץ להתמקד בפורמט סולידי ופשוט לקריאה, ובמיוחד – לא ממליץ על פורמט של שני טורים. לפחות כשאני קורא קורות חיים בפורמט הזה, לא ברור לי באיזה סדר הכותב התכוון שאקרא אותם. להתחיל מטור אחד, לקרוא את כולו, ואז לעלות למעלה ולקרוא את השני? או אולי לקרוא אייטם מהטור הראשון, אייטם מהשני, וחוזר חלילה?
כאמור, סדר הקריאה של הסעיפים משנה מאוד, כי הוא צריך להסביר לקורא את כל הסיבות שכדאי לראיין אותך, לפי הסדר. הקורא הטיפוסי יקרא את X הסעיפים הראשונים, ובזמן הזה הוא מניח שמיצית את ה'תחמושת' העיקרית שמעידה עליך לטובה. אם עד עכשיו הוא לא התרשם, הוא לרוב לא הולך לחפש בהמשך קורות החיים סיבות נוספות לראיין אותך. (כן יש מגייסים שיקראו הכל, ואפילו ינסו לסדר לעצמם בראש את הסעיפים בסדר אופטימלי גם אם זה לא הסדר בו הם כתובים – אבל להערכתי, הם מיעוט).
להערכתי, כמו שסדר הקריאה בפורמט של שני טורים לא ברור לי, הוא גם לא ברור לקורא הטיפוסי, ובכך גורם לשונות גבוהה באופן שבו קורות החיים מתקבלים. שונות גבוהה זה בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה – את רוצה קורות חיים שמסבירים באופן ברור ותמציתי את החוזקות שלך.
על מנת להבהיר את הנקודה הזו, אנצל את ההזדמנות וארד קצת על קורות החיים לדוגמה שמוצעים ב-google docs.
הנה מה שמפריע לי, ויש לא מעט:
- חלק מהטקסט מופיע בגודל פונט 8, וזה סתם עושה למראיין חיים קשים כשהוא צריך לכווץ את העיניים בשביל לקרוא. אני לא רואה סיבה לרדת מגודל 12.
- בהמשך לסעיף הקודם, הטקסט נורא 'רוקד בעיניים' כי כל שניה עוברים בין פונטים שונים, גדלי פונט, צבע שחור או אפור, טקסט נטוי, נצנצים, ועוד ועוד. לפחות לי קשה לקרוא טקסט כזה, ואני מעריך שאני לא לבד. אני ממליץ להיצמד לטקסט שחור בגודל פונט אחיד (שהוא לפחות 12!), ולהדגיש באופן אסטרטגי בעזרת בולד וקו תחתון. (מי שרוצה להגדיל פה ושם את גודל הפונט בכותרות, זה בסדר, אבל לא כדאי להגזים).
- פורמט שני הטורים מופיע פה במלוא הבעייתיות שלו, כשהכותב החביא את החלק של הפרסים אי שם בטור השני, בגובה אמצע העמוד. פרסים הם תחמושת מצוינת להדגים שדברים שעשיתם בעבר, עשיתם היטב. זה מעיד עליכם לטובה גם אם מדובר בתחום לא קשור: למשל, אם הצטיינתם בתור משק"י ת"ש בצבא, סימן שלקחתם את התפקיד שלכם ברצינות, ומבחינת חלק מהמראיינים זה מעלה את הסיכוי שתיקחו גם את העבודה שלכם ברצינות. כמו שהפרסים מופיעים כרגע, יש סיכוי סביר שהמגייס אפילו לא יגיע לחלק הזה.
- גם אם נעזוב שניה את המיקום של הפרסים, פורמט שני הטורים יוצר בעיות בקריאה. כמה אתם בטוחים שהמגייס קורא את ראש הטור הימני? זה החלק של skills, שאפרש בתור המקום שמכיל את חלק ה'טכנולוגיות' שדיברנו עליו פה. האם אתם בטוחים שהמגייס הגיע לשם, ויודע למשל שיצא לכם לכתוב ל-Android?
- קורות החיים האלה נראים כאילו הכותב ניסה לדחוס הכל בכח לעמוד. בתור ג'וניורים, לרוב לא תצטרכו יותר מעמוד אחד על מנת להסביר מה החוזקות שלכם (ולרוב יספיק עמוד לא מלא), אבל אין בעיה עקרונית להשתמש ביותר מעמוד בודד. כמובן, הבעיה הרגילה עם טקסט שמופיע בעמוד השני (וגם בתחתית העמוד הראשון) היא שהקורא הטיפוסי לא יגיע לשם.
לסיכום, קורות חיים טובים מבהירים את החוזקות שלכם, מהמרשימה למרשימה פחות. דרך אחת לבדוק שזה המצב אצלכם היא להעתיק את הטקסט המודגש בלבד למסמך חדש, ולבדוק שאלו אכן החוזקות העיקריות שלכם, בסדר הנ"ל. בקורות החיים עצמם אין צורך להסתבך עם עיצובים מתוחכמים, ואם הם מתוחכמים מדי, כנראה שעדיף להימנע מהם. להתראות בפעם הבאה 🙂
תודה לטליה ביקסון שנתנה פידבק על טיוטה של הפוסט. הפוסט פורסם לראשונה באתר של הבלוג ב-The Marker.