מחבר: admin

חדשה בבלוג? אם את מתחילה לחפש עבודה, יש הרבה הגיון בלהשקיע שעה-שעתיים ולקרוא את המדריך באופן מסודר. את ממילא תשקיעי כמה שעות בכל ראיון, ויהיו הרבה כאלה…
ותיקה בבלוג ורוצה תקציר של הפוסטים מאז תקציר המנהלים הקודם? הגעת למקום הנכון.

 

החלק התחתון של קורות החיים משנה פחות מהחלק העליון, אבל עדיין כדאי להשיג ממנו את הרושם החיובי שאפשר להשיג. אותו רציונל עדיין בתוקף: אנחנו רוצים להדגים למעסיק שכדאי לו לשכור אותנו. אין טעם "להיקשר" יתר על המידה לסעיפים, ולכלול אותם רק "כי הם דבר משמעותי בחיים שלך". כדאי לחשוב עבור כל סעיף האם הוא תורם, וכמה.

נסיון תעסוקתי קודם: יש טעם לכלול עבודות קודמות אם הן מעידות עליך לטובה. למשל, אם ניהלת אנשים בתור אחראית משמרת במסעדה, זה סימן שהמעסיק סמך עליך. וזו השאלה המרכזית: האם זה משדר שהיה מעסיק שסמך עליך לעשות משהו שלא כולם יכולים לעשות. אם עבדת במשהו שקשור למחשבים, אפילו אם זאת "רק" תמיכה טכנית במענה טלפוני, ובוודאי אם זה system administration או QA, כדאי לכלול את זה בקורות החיים.

שירות צבאי: יש טעם לכלול את השירות הצבאי בקורות החיים, אם הוא מעיד עליך לטובה. למשל, אם יצאת לקצונה או פיקדת על אנשים. כנ"ל אם שירתת ביחידה "נחשבת", או אם שירתת בקרבי. אם השירות שלך לא מעיד עליך במיוחד לטובה, אולי יש טעם לכלול אותו בצורה יחסית לקונית בתחתית העמוד. אגב, שירות צבאי לא יכול להוות תנאי הכרחי לקבלה לעבודה, ואסור למעסיק לבקש את הפרופיל הרפואי שלך.

טכנולוגיות נוספות: יש טעם לציין טכנולוגיות נוספות שאת שולטת בהן ולא הוזכרו בחלק העליון. גם "רשימת מכולת" של הרבה מלים לועזיות מופרדות בפסיקים זה בסדר. שליטה בטכנולוגיות שהן דרישות למשרה כדאי להדגים בפירוט בחלק העליון, ולא פה.
אם השליטה שלך בחלק מהטכנולוגיות לא גבוהה, כדאי לנסח את הסעיף בהתאם, למשל לכתוב "שליטה בסיסית". כדאי להיזהר מלכתוב שיש לך שליטה גבוהה בטכנולוגיה מסוימת, אלא אם את בטוחה שזה המצב.

פרוייקטים נוספים: אם יש לך יותר מ-4 פרוייקטים, אפשר לכלול את חלקם בפחות פירוט בחלק התחתון. גם פה צריך להסביר מה הפרוייקט עושה ובאילו טכנולוגיות הוא נכתב, רק שלרוב ההסבר בחלק התחתון יהיה יותר תמציתי ולקוני.

אני ממליץ שלא לכתוב תכונות אישיות שמייחדות אותך משאר האוכלוסיה. קל לכתוב אותן, ולכן זה שמועמד כתב אותן לא מעיד עליו דבר.

שליטה בשפות היא לרוב לא דרישה למשרות תכנות, ולכן אין טעם לכלול את הסעיף הזה. המעסיק יניח בכל מקרה שמועמדים יודעים אנגלית.

שליטה ב-Office זה סעיף שלא תורם, ואף יוצר רושם מוזר. עדיף להימנע מלכלול אותו.

 

הפוסט הבא כלל דוגמה פיקטיבית של קורות חיים פחות מוצלחים, ו"שיפוץ" שלהם. לא הצלחתי לתקצר אותו ולכן אני ממליץ לקרוא אותו, גם אם את "ב-mode רפרוף". הוא מדגים הרבה מהנקודות שדיברנו עליהן.

 

גם אם יש לכם ממוצע נמוך אתם עדיין תצליחו למצוא עבודה, וכדאי להירגע 🙂
הסיכוי המספרי שלכם להשתלב בתעשיה הוא כנראה למעלה מ-90 אחוז.
אם אתם בכלל קוראים את הטקסט הזה, סביר שיש לכם סיכוי טוב להשתלב בתעשיה, ולו מכיוון שאתם מוכנים להשקיע את הזמן בלנווט את הקריירה שלכם.
מעסיקים אמנם מעדיפים מתכנתות עם נסיון, אבל לא יכולים לגייס אותן מתי שהם רוצים, ולכן פותחים משרות ג'וניור. הם לא תמיד רגישים לממוצע של מועמדים במשרות הללו, למשל כי לא צפוי להיות הבדל מורגש בפרודוקטיביות בין בוגר עם ממוצע 80 ובוגר עם ממוצע 75.
ראיונות הם כר פורה להתנהגות מתנשאת ולא נחמדה, ולא כדאי לתת למראיין לא סימפטי אחד להוציא לכם את הרוח מהמפרשים – זה קורה לכולם, גם למתכנתים בכירים עם קורות חיים מעולים. לרוב תצטרכו לשלוח הרבה קורות חיים בשביל לקבל יחסית מעט ראיונות, ורוב החברות לא יטרחו לחזור אליכם – גם פה, לא כדאי לתת לזה להוריד לכם את המוטיבציה.
בשוק התעסוקה, You only need to be right once. ברגע שמצאתם את העבודה הראשונה – זהו, יש לכם ניסיון ולגיטיציה חברתית כמתכנתים. וזה מה שהולך לקרות לכם 🙂

 

כשאפשר, עדיף להתאים את קורות החיים למשרה, ולהעביר אותם דרך מכרים העובדים בחברה. הרבה חברות נותנות בונוס לעובדים שמביאים עובדים נוספים, כך שאנשים לרוב ישמחו לקבל ממך קורות חיים. אם קורות החיים שלך הגיעו מעובד של החברה, זה מעלה משמעותית את הסיכוי שתזומני לראיון.
כדאי לברר עם אותם מכרים מה דרישות המשרה לתפיסתם, ולהדגים בקורות החיים שאת ממלאת כמה שיותר מהדרישות. יש מקום להזיז פרוייקטים שמדגימים את הטכנולוגיות הרלבנטיות לראש קורות החיים, ולפרט עליהם יותר. מומלץ לעבור על הדרישות לפי הסדר, ולוודא שכל דרישה שאת עומדת בה, מודגמת באופן ברור ומפורש.

 

מנסיוני עם סטודנטים, בוגרים טריים, ואנשים צעירים באופן כללי, התגובה האוטומטית שלהם למלה "דרישות" היא "אבל אני לא עומד בדרישות!". להערכתי, לרוב מתברר שהם כן עומדים בדרישות.
הרבה פעמים דרישות שמופיעות בתיאור המשרה בתור דרישות חובה, הן בפועל דרישות nice to have בלבד. למשל, בפוסט אני מדגים שלא עמדתי בדרישות ה"חובה" של המשרה האחרונה בה עבדתי 🙂 הדרישות הן יותר "קווים כלליים לדמותה של המועמדת האידיאלית" מאשר "אנחנו אפילו לא שוקלים מועמדים שלא עומדים ולו בדרישה אחת מהרשימה".
לכן, יש לך אינטרס להגיש קורות חיים לכל משרת ג'וניור בה את יודעת את שפת התכנות העיקרית, וגם לחברה יש אינטרס מובהק שתגישי את המועמדות שלך.

 

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, מנסיוני עם סטודנטים, בוגרים טריים, ואנשים צעירים באופן כללי, התגובה האוטומטית שלהם למלה "דרישות" היא "אבל אני לא עומד בדרישות!".  להערכתי, לרוב מתברר שהם כן עומדים בדרישות, ובפוסט הזה אנסה לעמוד על היקף התופעה 🙂

הטענה הראשונה שלי היא שהרבה פעמים דרישות שמופיעות בתיאור המשרה בתור דרישות חובה הן בפועל דרישות nice to have בלבד, ועבור מועמדת מתאימה החברה תשמח להתפשר עליהן.

אדגים את זה באופן הכי קונקרטי שאני יכול, בעזרת הדרישות מהמשרה האחרונה בה עבדתי. חילצתי אותן בעמל רב מה-wayback machine:

Requirements:

Candidates must be skilled at programming in C/C++, with three to five years of experience in a similar role.

(לא הייתי קרוב לזה אפילו. היתה לי שנה נסיון בפיתוח, ועוד כשלוש שנים בתפקיד טכני לא בפיתוח, שלא דרש תכנות ב-C כמעט בכלל. השנה שכן היתה לי, היתה ברובה בג'אווה).

The following skills are advantageous:

• Familiarity with the Unix environment (היתה לי היכרות, בסדר)
• Familiarity with operating systems: Unix (Solaris/AIX/HPUX), Linux, Windows (גם פה היתה לי היכרות)
• Experience with a large-scale distributed software system product

(ממש לא היה לי נסיון כזה. במשרת הפיתוח הקודמת בה עבדתי, "שני שרתים" היה הכי הרבה ביזור שהגענו אליו, לפחות בתקופה שאני הייתי שם 🙂

• Familiarity with advanced development methodologies (Agile programming, extreme programming)

(היתה לי היכרות כלשהי ברמה לא גבוהה)

• Familiarity with network protocols (TCP/IP, HTTP, SSL) (היתה לי היכרות ברמה גבוהה)
• Familiarity with storage protocols (SCSI, iSCSI, FibreChannel)

(בחיי שלא ידעתי אפילו מה זה המושגים האלה [והחיים שלי היו יותר נחמדים כל עוד לא ידעתי…])

• Familiarity with grid computing architecture and underlying hardware (Infiniband, clustering, load balancing)

(גם פה, לא היה לי שום נסיון בזה, ואפילו לא שמעתי את המושג Infiniband).

Education:

B.Sc./B.A. in computer science/computer engineering/electronic engineering OR equivalent.

(לי היה תואר ראשון. מצד שני, אני מצליח לחשוב בקלות על שלושה קולגות שלי מאותו מקום, שלושתם בכירים ממני משמעותית, שלא היה להם. סביר שהיו עוד כאלה.)

 

אגב, לא רק שבסופו של דבר התקבלתי למשרה הזו ועבדתי שם כשנתיים, היחס שאני הרגשתי בזמן הראיונות היה שהם בהחלט היו מעוניינים בי מאוד, ולא הסתירו את זה.

כך שאני מקווה שהדוגמה הנגדית המאוד קונקרטית הזאת מבהירה את הנקודה שלי: לרוב, הדרישות הן יותר "קווים כלליים לדמותה של המועמדת האידיאלית" מאשר "אנחנו אפילו לא שוקלים מועמדים שלא עומדים ולו בדרישה אחת מהרשימה". זה נכון גם לדרישות שמוגדרות בתור "חובה" (כפי שהמקרה שלי מדגים), ובוודאי נכון לדרישות שמוגדרות כרשות.

מעבר לכך, לפני שאני מכריז שאני לא עומד בדרישות, במקומך הייתי שואל את עצמי: האם הם מגייסים סטודנטים ובוגרים טריים? אם כן, אז מה כבר ההבדל בין ג'וניור שהם מוכנים לגייס ובינך? אם התשובה שלך היא "היכרות עם טכנולוגיה X", וטכנולוגיה X היא לא שפת תכנות, אז זה נשמע מעט מוזר. אני מסכים שחברה שמחפשת ג'וניור שיתכנת בג'אווה תוך כדי שימוש ב-OOP, לא תתלהב מלגייס סטודנט שיודע רק C (למרות שראיתי אפילו מקרים כאלה). אבל בהנחה שאת יודעת את שפת התכנות הרלבנטית למשרה, מה כבר "מועמד לגיטימי" יכול לדעת שאת לא יודעת? עוד דיזיין פטרן? קצת יותר ידע במערכות הפעלה? הרי זה ידע שתוכלי להשלים תוך כמה ימים, מקסימום. וזה לא שהחברה חושבת שהיא תגייס ג'וניור עם כל הידע הדרוש, שלא צריך ללמוד שום דבר בעבודה הראשונה שלו – לצערם הרב, ג'וניורים לא מגיעים ככה 😉

ולסיום, נקודה כללית יותר, ואני מקווה שאצליח להעביר אותה מבלי להישמע מתנשא: אם את סטודנטית, כנראה שרוב החיים שלך היו סדרה של מבחנים שהיית צפוייה לעבור, והמטרה העיקרית שלך היתה "לא לפשל" ולהשיג את הציון הגבוה שהיית צפויה להשיג. לפחות בחיים שלי זה היה ככה: מתחילים ביסודי, המורים מאיימים עליך שלא תיכנס לתיכון ה"יוקרתי" שיש בשכונה, אבל למרבה המזל מסתבר שהציונים שלך היו "בדיוק על הרף", כמו כל הילדים בכיתה 🙂 אח"כ אותו סיפור עם המעבר בין החטיבה לתיכון, רף קשה מאין כמוהו שרק 70% מהשכבה הצליחה לעבור. ואז, כמובן, בחינות הבגרות: סדרה של בחינות מטומטמות שאיום היחוס העיקרי שלך בהן הוא "אתה עלול לרדת מציון 85 בכמה בחינות, ותצטרך להשלים בגרויות בכמה חודשים אחרי הצבא". גם בתואר יש אלמנט כזה, של "מאוד סביר שבגדול תצליח לסיים את התואר ולהשתלב בשוק, והמטרה העיקרית שלך היא להימנע מהתרחיש הלא-סביר שזה לא יקרה"; לפחות בתואר האלמנט הזה פחות מורגש מאשר בעבר.

אבל לא ככה דברים עובדים "בעולם האמיתי" (מתנשא ככל שזה ישמע מפיו של אדם בן שלושים ומשהו כשהוא כותב לקהל של בני עשרים ומשהו). בעולם האמיתי, you only need to be right once. השגת עבודה ראשונה מוצלחת? כל הראיונות הלא-מוצלחים לא משנים שום דבר, ולמעשה סביר שרוב החברות הללו ישמחו לראיין אותך שוב בעוד כמה שנים. לא השגת עבודה? יש לך עוד כמה וכמה הזדמנויות לנסות לפני שמישהו בכלל ישים לב. השגת משרה פחות מוצלחת ממה שהיית יכולה? משיקולי סטטיסטיקה, זה כנראה קורה לבערך חצי מהאנשים בעבודה הראשונה שלהם 🙂

כך שבקיצור, יש לך אינטרס להגיש קורות חיים לרוב משרות הג'וניור בהן את יודעת את שפת התכנות העיקרית, וגם לחברה יש אינטרס מובהק שתגישי את המועמדות שלך. אם את עדיין לא בטוחה, את מוזמנת ליצור איתי קשר ואגיד לך שברור שהם ישמחו שתגישי מועמדות 🙂

עד עכשיו, דנו במושג "קורות החיים" ב-ה"א הידיעה, כאילו שיש גירסה אחת של קורות החיים שלך, עושים עליה כמה אופטימיזציה שאפשר עבור הקורא (המגייס) הממוצע, וסיימנו. קודם כל – הרבה פעמים זה המצב. יש מצבים בהם את למשל מגיעה ליריד תעסוקה עם מספר עותקים זהים של קורות החיים, וזה מה שיקרה.

אבל כשאפשר, עדיף להתאים את קורות החיים למשרה אליה את מנסה להשיג ראיון. רמזנו לכך פה ושם בפוסטים הקודמים, ובפוסט הזה ננסה לרכז את הדיון בנושא.

השלב הראשון בלנסות להתאים את קורות החיים למשרה ספציפית, הוא כמובן לנסות לענות על השאלה "מה הם מחפשים במועמדת". דרך אחת לעשות את זה היא להסתכל על תיאור המשרה ולראות מה הדרישות. אבל מסיבות שאפרט בהמשך, הדרישות בתיאור המשרה נוטות להיות יותר גבוהות מהדרישות בפועל, או מנוסחות באופן גורף מדי (דרישה שהיא בעצם בונוס מנוסחת כאילו היא חובה), וכו'.

הדרך המומלצת להבין מה החברה מחפשת במועמדות ולהגיש קורות חיים, היא דרך מכרים שעובדים בחברה. מכרים כאלה יכולים להיות סטודנטיות מהמחזור שלך שכבר עובדות שם, או סטודנטיות מהמחזור שמעליך שאת במקרה מכירה, קרובי משפחה, וכו' וכו'.

 

"אבל לא נעים לי לפנות לפזית מהמחזור שמעליי, בקושי החלפתי איתה שני משפטים, וגם עם הבן דוד שלי שעובד שם לא דיברתי כ"כ בשנה האחרונה!". מה לא נעים? את עושה להם טובה! בהייטק הישראלי נהוג לתת בונוס לעובדת שמביאה עובדים נוספים, בשיטת "חבר מביא חבר". אגב, הבונוס עשוי להגיע לאלפי שקלים. בנוסף לבונוס עצמו, המנהלות לרוב יעודדו את העובדות בכל לשון של בקשה להפנות את חברותיהן המוכשרות (ואנחנו כבר יודעים למה, נכון? זה לא סתם בגלל שהן נחמדות, אלא בגלל שהן רוצות כבר לאייש את המשרה). מסיבה זו, אין שום בעיה לפנות למכרים שעובדים במקום עבודה שנראה לך מעניין, גם אם לא יצא לך לדבר איתם יותר מדי לאחרונה – מבחינתם, יכול להיות שיצא להם מזה בונוס או סתם מלה טובה מהמנהלת, ואם לא, אז הם ניסו.

קורות חיים שמגיעים עם המלצה של עובדת, יקבלו לרוב יחס מועדף לעומת קורות חיים שהוגשו דרך אתר האינטרנט של החברה. היחס המועדף עשוי לנוע בין הקדשה של כמה דקות מלאות לעיון בקורות החיים במלואם (לעומת הרפרוף הרגיל), לבין הזמנה בסבירות גבוהה לראיון מעצם ההמלצה של העובדת.

אפילו אם חלילה הראיון ילך על הפנים, המראיינת לא תבוא לממליצה בטענות בסגנון "מה את מפנה אותו, הוא לא ברמה שלנו". קודם כל, כמו שאמרנו מה שמעניין מגייסים זה לאייש משרות, לא לתת משוב על הפניות. בנוסף לכך, חברות לרוב לא מעוניינות ליצור אווירה רעה, גם במקרה שהמועמד לא עבר את הראיון. יכול להיות שעוד כמה שנים החברה תרצה לראיין אותו שוב, ובכל מקרה, אין להם מה להרוויח מרגשות שליליים. אז חשוב שגם אם התחלת לעשות טעויות בראיון, כמו שקורה לכולם, תתמקדי בלנסות להוציא את המקסימום משארית הראיון, ולא במחשבות על "איזה פדיחה תהיה מול פזית".

אז אני מקווה ששכנעתי אותך שהגיוני להעביר את קורות החיים דרך מכרים שלך שעובדים בחברה, אם יש כאלה. לפני שמעבירים אותן, נרצה להתאים את קורות החיים למשרה. בשביל זה, כדאי לברר עם אותם מכרים מה הדרישות כפי שהם תופסים אותן. בנוסף לכך, אם יש תיאור משרה כדאי להיעזר בו, בתור רשימה של דרישות שלצורך הדיון פה רובן הן nice to have גם אם כתוב אחרת; הדרישה לידע בשפת תכנות מסוימת היא לרוב היחידה שעשויה להיות באמת תנאי הכרחי לזימון לראיון. ומעבר לדרישות למשרה, כדאי להבין באיזה תחום כללי החברה עוסקת – שרתי אחסון, חומרה רפואית, וכו'.

אחרי שהבנו מה הדרישות, ננסה להדגים בקורות החיים שאת ממלאת כמה שיותר מהן. למשל, כתוב שהם מחפשים מתכנתת ג'אווה? יש מקום להזיז את הפרוייקט שעשית בג'אווה לראש קורות החיים, ולפרט עליו עוד שורה או שתיים. כתוב שהם מחפשים ספציפית נסיון ב-django ויש לך? כנ"ל. לפעמים הדרישות יכולות להיות גם לנסיון במתודולוגיות פיתוח, למשל agile – ואז, בנוהל: אם עבדת עם testing frameworks וכו', הגיוני להדגיש את זה. כנ"ל לגבי כל דרישה אחרת: לינוקס, אנדרואיד, וכו' וכו'.

גם תחום העיסוק הכללי יותר של החברה עשוי להיות הזדמנות להדגיש שאת מתאימה. למשל, אם החברה מפתחת אפליקציות, ויש לך נסיון בפיתוח אפליקציות אבל לא בטכנולוגיות שהחברה עובדת איתן – עדיין, כמובן שזה יתרון.

בשעתו כשאני חיפשתי עבודה, הייתי מתאים את קורות החיים באופן הזה. ואז תרגיל שנהגתי לעשות היה לעבור על הדרישות לפי הסדר, ולוודא שכל דרישה שאני עומד בה, מודגמת באופן הכי ברור ומפורש בקורות החיים. השאיפה היא שמגייס, אפילו אם הוא לא טכני, צפוי פשוט לעבור על הדרישות ולהגיד לעצמו "דרישה א'? V. דרישה ב'? V" וכו'. כמובן, אין הבטחה שאם תעשי את התרגיל המחשבתי הזה, זה אכן מה שיקרה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה 🙂

ואזהרה לסיום: הפוסט הזה עושה שימוש מרובה במלה "דרישות". ומנסיוני עם סטודנטים ובוגרים טריים, התגובה האוטומטית שלהם למלה הזאת היא "אבל אני לא עומד בדרישות!" לרוב, להערכתי יסתבר שאת כן עומדת בדרישות. ניפגש בפוסט הבא כדי להבין למה.

אהלן. אנחנו עושים הפסקה קלה מנושא קורות החיים, ועוברים באופן חד פעמי לנושא מסעיר אחר שמעסיק הייטקיסטים: פנסיה. עקב דיון פייסבוק שנקלעתי אליו, התברר לי שיש צורך במדריך קריאה בנושא. הרבה אנשים לא יודעים איפה החסכונות הפנסיוניים שלהם מושקעים, ובאמת קשה לברר ולהבין בזה. מטרת הפוסט הקצר הזה היא לא להסביר "כל מה שצריך לדעת על פנסיה" – בשביל זה צריך סדרת פוסטים. המטרה היא בסה"כ לתת פוינטרים לקריאה בנושא, ממי שלימדה אותי את רוב מה שאני יודע, הלוא היא הסולידית. בהזדמנות זו, לא אתאפק ואמליץ בחום על קריאה של הבלוג שלה בכללותו, לא רק בנושאי פנסיה. נשוב לעיסוקנו העיקרי, קורות חיים והשתלבות בהייטק, בימים הקרובים.

הבהרה: הפוסט לא מהווה יעוץ פנסיוני, ואין לי רשיון לתת יעוץ פנסיוני, מה גם שכל אחד מאיתנו נמצא במצב שונה. האחריות על קבלת החלטות בנושא הפנסיה שלכם היא, כמובן, שלכם בלבד.

לפני שצוללים לשיטת עשי-זאת-בעצמך של הסולידית, אני רוצה להציג אלטרנטיבה: לשלם עבור יעוץ פנסיוני עצמאי. חלק מסוכני הביטוח מקבלים תגמול מחברות הפנסיה על כל מבוטח חדש שהם מביאים (כן, הבנתם נכון. חופשת סופ"ש מתנה לסוכנים שיביאו כך וכך לקוחות עם כך וכך כסף; גם פה). אם אתם רוצים לסמוך על סוכן הביטוח הנחמד ממקום העבודה שהוא לא נגוע באינטרסים זרים, אוקיי; לפעמים זה אפילו באמת המצב. לחלופין, אתם יכולים לשלם ליועץ פנסיוני עצמאי, שמקבל כסף רק מכם, הלקוחות שלו. זה למשל מה שהראל פרימק ממליץ. במיוחד אם יש לכם ביטוח מנהלים קיים (לא קרן פנסיה – ביטוח מנהלים; ראו למטה), או אם יש לכם חלילה בעיה רפואית קיימת – יש הגיון לשכור יועץ אובייקטיבי מכספכם. גם אם אתם סתם לא בטוחים שהבנתם הכל אחרי שקראתם את הסולידית – השקט הנפשי שהבאתם מישהו חיצוני ואובייקטיבי שיודע מה הוא עושה, עשוי להיות שווה את זה. כמובן שמומלץ לקרוא מספיק כדי שתבינו אם בהמלצות של היועץ העצמאי, אובייקטיבי ככל שיהיה, יש הגיון עבורכם.

אז יאללה, מה יש לסולידית להגיד:

הבעיות עם השקעה אקטיבית – רקע חשוב

ההבדל בין קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, וביטוח מנהלים

המלצת הסולידית מה לעשות עם הפנסיה

הערה על ההמלצה של הסולידית: בהחלט יש הגיון בהעדפה שלה לחסכון ללא מרכיב ביטוחי, כלומר "ללא ערבות הדדית". הבעיה היא שאז צריך לרכוש בעצמכם ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה, וזו התעסקות נוספת. רוב האזרחים חוסכים בעיקר בקרן פנסיה ולא בקופת גמל, ואפשר להבין אם מי שרק לאחרונה התחיל להתעסק בנושא – לא מרגיש מספיק בטוח ו"רוצה להיות כמו כולם". לחלופין, אם אתם מוכנים לוותר על הדרישה ל"חסכון ללא מרכיב ביטוחי", יש קרן פנסיה שעומדת בשאר התנאים. מדובר בקרן הפנסיה של הפניקס, במסלול פסיבי מחקה מדדי מניות חו"ל. להבנתי, כיום זאת קרן הפנסיה היחידה שמשקיעה את הכספים באופן פסיבי.

אילו פוליסות קיימות יש לכם?

לפני שאתם משנים משהו, כדאי מאוד לדעת אילו פוליסות כבר יש לכם. אני ממליץ בחום לרכז את המידע הזה בטבלה שמכסה את כל הפוליסות הקיימות. אם שמרתם את הדוחות השנתיים שהגיעו באיזור אפריל האחרון, תוכלו לעבור עליהם אחד אחד, ולקוות שאכן כיסיתם את כל הפוליסות הקיימות. בנוסף לכך, מומלץ מאוד להיכנס לאתר הר הכסף של משרד האוצר ולראות האם יש פוליסות עבורן אין לכם דוח עדכני. אני מארגן את כל הפוליסות שלי בטבלה, אותה אני מעדכן פעם בשנה, כשהדוחות מגיעים באפריל. הנה הנתונים שאני שומר:

סוג המסלול: קופת גמל/קרן השתלמות/קרן פנסיה/משהו אחר
שם החברה המנהלת
שם המסלול: למשל "מחקה מדד S&P 500"
המזהה המספרי של הפוליסה
יתרה אחרונה
תאריך עדכון יתרה אחרון (לרוב יהיה 31 לדצמבר בשנה הקודמת)
נסיבות פתיחה: מהמעסיק הקודם/מהשירות קבע/כשעשיתי סדר ביולי 2017 😉
דמי ניהול
פרופיל השקעות: האם אני יודע במה הכסף מושקע? האם הוא מושקע באופן פסיבי? לפי איזה מדד מניות?
מתי אפשר להוציא את הכסף (רלבנטי בעיקר לקרן השתלמות): לרוב זה יהיה שש שנים מפתיחת הקרן

החלטתם? צרו קשר בעצמכם עם חברות הפנסיה

מנסיוני, יש ערך רב בליצור קשר בעצמכם עם חברות הפנסיה, ולבקש מהן הצעה, ללא תיווך של הסוכן הנחמד ממקום העבודה. וכשאני כותב מנסיוני, אני מתכוון לזה באופן הכי מילולי: אתמול קרובת משפחה שלי השיגה הנחה משמעותית בדמי הניהול, לעומת ההצעה של סוכן הביטוח הנחמד ממקום העבודה. כמובן שהסוכן אמר לה שכל המשרד עשה את קרן ההשתלמות איפה שהוא מציע. וכמובן שלו היא היתה עושה שם את קרן ההשתלמות, הכסף היה מושקע באופן אקטיבי, ונתון להחלטות של מנהל השקעות שהיא אפילו לא יודעת מיהו. כדי לקבל הצעה, אפילו לא תצטרכו לחכות במענה הקולי: תשאירו פרטים באתר, והחברות כבר ימהרו לחזור אליכם 🙂

מעקב אחרי הפקדות

הפוסט הזה בא לעולם עקב מקרה בו הפקדה לקרן הפנסיה "נעלמה". כפי שעלה במספר דיונים סולידיים, חשוב מאוד להשוות בין ההפקדות שמופיעות בתלושי השכר, ובין ההפקדות שמופיעות בדו"ח השנתי של קרן הפנסיה. תלושי השכר שלי הם אלקטרוניים, ואני מקפיד לשמור אותם בתיקיה בדרופבוקס. כשמגיע הדוח השנתי של הפנסיה, קל להשוות בכמה דקות בין ההפקדות בדוח לבין אלו בתלושי השכר. את הדוחות השנתיים מומלץ לשמור לדראון עולם, ואם יש לכם כח לסרוק אותם – בכלל טוב.

ולסיום, פוסט סולידי למתקדמים: מה זה IRA – ניהול עצמי של הכסף הפנסיוני המושקע

נחזור ללוח השידורים הרגיל, עם סעיפים מודגשים בקורות החיים וכל מה שאנחנו רגילים לדבר עליו, בפוסט הבא 🙂

אם אתם מתעניינים בנושאים שהבלוג מכסה, כדאי לכם לבדוק גם את הפודקאסט Extend, שמכסה נושאים דומים. דפנה ונטע מארחות בכל פרק אורחת מעניינת אחרת ששופכת אור על אספקט מסוים בתעשיה. אתמול עלה פרק על Data Science, אבל אני ממליץ להתחיל דווקא מהפרק הקודם, שכיסה נושאים יותר רלבנטיים למתחילים כגון impostor syndrome ויחס הקהילה לג'וניורים (אני רוצה לכתוב על שני הנושאים האלה מתישהו). אם אין לכם שעה שלמה, כדאי לפחות לשמוע כמה דקות החל מ-51:28, שמתרכזות ספציפית ב-impostor syndrome – משהו שמשפיע על הרבה מתכנתים.

את הפרק אפשר למצוא פה, ואת האתר של הפודקאסט ב-libsyn אפשר למצוא פה. תבלו 🙂

שלום, וברוכה הבאה לפוסט ההרגעה על הממוצע. בואי ניקח כמה רגעים, ננשום עמוק, ונדבר בפתיחות. ברור לי שאצל רוב הסטודנטים, הממוצע הוא מקור אינסופי לחרדות, חששות, תכנון חלופות, ותרחישי מה-יקרה-אם. ונדמה לי שכשעוסקים בנושאים כאלה כדאי לקחת פרספקטיבה, ולראות את הדברים באופן אובייקטיבי ומאוזן.

בואי נתחיל ביחד בניסוי מחשבתי: ננסה להעריך את אחוז בוגרי האוניברסיטאות בכל שנה במדעי המחשב והנדסת חשמל שמצליחים להשתלב במשרה בהייטק. אני לא מדבר על משרת החלומות, אלא בסה"כ על משרה בתחום. זה הרי מספר בין אפס למאה, ואין פה יותר מדי אפשרויות: 90 אחוז? 80 אחוז? אולי פחות? אני רציני: בואי קחי חצי דקה ותגידי לעצמך מה ההערכה שלך לאחוז הזה. אני מחכה פה, אחרי הנקודות 🙂

.

.

.

.

.

.

.

נו, מה יצא לך? לי יצא שסביר שהוא בין 90 ל-95 אחוז, ואם לא, אז מאוד סביר שהוא בין 85 ל-100 אחוז. אני מוכן שתנסי לשכנע אותי שהוא "רק" 80 אחוז, אבל אפילו ההערכה הזו נשמעת לי נמוכה בצורה חריגה (לצערי, אין לי נתונים מספריים בנושא).

בכל מקרה, אם קיבלת את ההערכה שמדובר בכ-90 אחוז, פלוס-מינוס, אז המסקנה פשוטה: הסיכוי שלך להשתלב בתעשיה, כמספר, הוא גבוה.

והאמת שזאת גם היתה המסקנה שלי. בכנות, כשכתבתי את הטיוטה הראשונה של הפוסט הזה, לא ידעתי מה לכתוב, בהיתי בדף, וחשבתי "אוף, כל הלחץ המיותר הזה סביב הממוצע… מה כבר יש לי להגיד חוץ מזה שאין מה לדאוג?". בסוף הכרחתי את עצמי פשוט לכתוב את מה שיש לי בראש, והגעתי לטקסט הבא (קופי-פייסט, נשבע): "באמת שאין לי הרבה מה להגיד, מעבר לאמת הפשוטה: בשנים האחרונות, הביקוש למתכנתים ומהנדסים בהייטק הישראלי מספיק גדול לעומת ההיצע, כדי שרוב הבוגרים הטריים יצליחו להשתלב בתעשיה. לצערי אין לי נתונים מספריים בנושא, אבל אני מעריך שאחוז הבוגרים שמצליח למצוא משרה הוא לפחות תשעים ומשהו אחוז."

אז לדעתי זו צריכה להיות נקודת המוצא לדיון: אם מסתכלים על התמונה הכוללת, הסיכוי שלך להשתלב בתעשיה הוא באמת גבוה. למרות זאת, אתפתה ואנסה להוכיח זאת גם בעזרת מעט הנתונים שהשגתי. כשמסתכלים על התפלגות הממוצע בעת סיום התואר בהנדסת חשמל בת"א, האחוזון ה-20 הוא ממוצע 78. אני מקווה שתסכימי איתי שסביר מאוד שלפחות 80 אחוז מהבוגרים יצליחו להשתלב בתעשיה, מה שאומר שבקלות אפשר להשתלב בתעשיה עם ממוצע 78. עכשיו, מפה חייב לנבוע לוגית שאפשר גם עם ממוצע 74-75: הרי המעסיק לא מחשב את הנגזרת של פונקציית ההתפלגות המצטברת, משערך את האחוזון בו המועמד נמצא, ומכניס את זה למחשב-על… כרגיל, המגייס מקטלג את הממוצע לאחד מכמה טווחים גסים, תוך כדי שהוא מרפרף על קורות החיים בכחצי דקה. ותאמיני לי, עוד לא נולד המגייס שיזכור אחרי חצי דקה אם היה רשום ממוצע 78 או 74. וכמובן, כל הדיון הזה בכלל תקף רק אם רשמת ממוצע.

ובנוסף לדיון הטכני באחוזונים וסטטיסטיקה, אם את בכלל קוראת את הטקסט הזה, סביר שיש לך סיכוי טוב להשתלב בתעשיה, ולו מכיוון שאכפת לך! לצערי, רוב האנשים מאוד לא מיומנים בכתיבת קורות חיים, וזה באמת פוגע בהם. אם את פה, זה סימן שהנושא מספיק חשוב בעיניך בשביל לנסח קורות חיים טובים, ללמוד איך להתנהל נכון בראיון, וכו'. לעומת זאת, לצערי התפיסה של רוב האנשים לגבי חיפוש עבודה היא כנראה משהו באיזור "אני ארשום קורות חיים לפי התבנית הראשונה שאמצא בגוגל, אגיש אותם למלא חברות ביריד תעסוקה ובלינקדאין, ואקווה לטוב". ברגע שניסית לעשות משהו יותר טוב מזה, ולו קצת יותר טוב, מצבך השתפר משמעותית.

חזרה להיצע וביקוש: הרבה סטודנטים אומרים לי "למה שבכלל יקחו אותי כשאפשר לקחת מישהו עם נסיון?". מה אני אגיד לכם, אם המעסיק היה יכול לגייס מתי שהוא רוצה מישהו עם נסיון של כמה שנים, הוא לא היה משלם לאנשים האלה משכורות של עשרים וחמש אלף שקל ומעלה. ההיצע והביקוש קובעים את גובה השכר, ואם השכר גבוה, זה אומר שיש מעט היצע והרבה ביקוש. מעסיק שפתח משרה לסטודנטים או בוגרים טריים – סימן שהוא מבין שהוא לא יצליח לגייס מספיק מהנדסים מנוסים, והוא החליט שזה אינטרס שלו לגייס מישהו ללא נסיון. בדומה, הוא מבין שלא צפוי להיות הבדל מורגש בפרודוקטיביות בין בוגר עם ממוצע 80 ובוגר עם ממוצע 75. וכן, המעסיק יודע שתהיה לעובד החדש עקומת למידה, ושהוא יצריך חניכה של מהנדסים מנוסים.

אל תבינו אותי לא נכון, תהליך חיפוש העבודה טומן בחובו פוטנציאל לסיטואציות לא נעימות, לכל מי שמחפש עבודה: חברות שלא חוזרות אליך, מראיינים מתנשאים, ולפעמים אפילו התנהגויות לא חוקיות כמו אפליה על בסיס מין, גיל, וכו'. נתקלתי גם בחברות מנומסות שהודיעו לי באופן ממש נחמד שלצערן לא התקבלתי. כמובן שגם זה מבאס, אולי אפילו יותר מכל מיני מטומטמים מתנשאים או מפירי חוק. אני מכיר מתכנתים באמת יוצאי דופן, שסיימו תואר בממוצע היסטרי עוד לפני הצבא, שירתו בהצטיינות כמתכנתים ביחידות איכותיות ומוכרות, ועדיין סיפרו על יחס מתנשא ותופעות דומות מצד מעסיקים. והם כמובן גם סיפרו על תשובות שליליות מנומסות. כל זה קרה כאמור גם לי, ולצערי אני מניח שיקרה גם לכולכם, עם ממוצע גבוה, בינוני או נמוך. וזה בנוסף לתופעה מוכרת כשמדובר בסטודנטים ובוגרים טריים: לרוב תצטרכו לשלוח הרבה קורות חיים בשביל לקבל יחסית מעט ראיונות, ורוב החברות לא יטרחו לחזור אליכם.

אבל כל זה לא ישנה לכם, כי בשוק התעסוקה, You only need to be right once. כן, יהיו מעסיקים שלא מעוניינים קטגורית לראיין סטודנטים עם ממוצע מתחת ל-80. אולי אפילו יהיו גם כמה מטומטמים שינפנפו בזה מולכם, במקום להגיד "לא, תודה". למי אכפת? אני מקווה ששכנעתי אתכם שיהיו (הרבה) מעסיקים שיתעניינו בכם. כמובן, כדאי להיות ריאליים ולהבין שאם יש לכם ממוצע 75, הסיכוי שלכם להגיע למקום כמו גוגל הוא נמוך. ולריאליזם הזה יש גם צד משלים: להבין שהסיכוי שלכם, בסופו של דבר ואחרי הרבה מאמצים ואכזבות, להכניס את הרגל בדלת ולהשתלב בתעשיה הוא גבוה מאוד. ברצינות, אני מכיר אנשים שהשתלבו בתעשיה בלי תואר ורק על סמך לימוד עצמי בבית. המפתח הוא להמשיך לחפש בנחישות, לא לתת לראיון גרוע להניא אתכם מלהמשיך, ולדעת שסביר מאוד שבסופו של דבר – תצליחו.

זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.

בתור תרגיל, בואי נתחיל ביחד מקורות חיים שלא מיישמים את העצות במדריך הזה, ונהפוך אותן ביחד לקורות חיים טובים יותר. כדי לתת תחושה מציאותית, קורות החיים לדוגמה באים בפורמט PDF, ולכן מעט קשה לקרוא את הפוסט הזה על טלפון, עמך הסליחה. אדגיש שאלו קורות חיים פיקטיביים לחלוטין, שבניתי בעצמי לצורך הפוסט הזה. הן לא קורות חיים של אדם אמיתי, לא מבוססות על קורות חיים אמיתיים, וכל קשר בינן למציאות מקרי בהחלט 🙂

קורות חיים - משה משה - גירסה ראשונית (1)

לפני שאנחנו משפרים את קורות החיים האלה ביחד, כדאי לך לנסות לעבור עליהם לבד ולמצוא כמה שיותר נקודות לשיפור. ברצינות: אני מציע שתפתחי עורך טקסט, קחי 5-10 דקות, ונסי לרשום את כל הנקודות לשיפור שאת מוצאת. אם אין לך כח לפתוח עורך טקסט, בואי קחי לפחות איזה שתי דקות ונסי לציין לעצמך מנטלית את הנקודות לשיפור שאת מוצאת. אני אחכה 🙂

סיימת? יופי. בואי נעבור סעיף אחרי סעיף, וארשום את מה שאני חושב שאפשר לשפר. כדאי מאוד להשוות עם הנקודות לשיפור שאת מצאת.

קורות חיים - משה משה - גירסה עם הערות (4)

עכשיו, בואי ננסה ביחד לשנות את קורות החיים כך שהם יעידו על משה כמה שיותר לטובה.

קורות חיים - משה משה - גירסה משופרת (1)

מה דעתך? האם קורות החיים החדשים של משה מרשימים יותר או פחות מקורות החיים הקודמים? אני מקווה שיותר 🙂 נתראה בפוסט הבא.

הפוסט הזה פשוט ממשיך את הקריאה מהפוסט הקודם, ולא בא לעמוד בפני עצמו. אם עוד לא קראת את הפוסט הקודם, אין טעם להתחיל לקרוא מפה. (לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה). כזכור, אנחנו דנים בחלק התחתון של קורות החיים, ובסעיפים שניתן לכלול בו.

טכנולוגיות נוספות

אם יש טכנולוגיות נוספות שאת שולטת בהן ולא הזכרת אותן בחלק של הפרוייקטים, בהחלט כדאי להזכיר אותן פה, למשל תחת סעיף של "טכנולוגיות נוספות". הסעיף הזה הרבה פעמים נראה כמו "רשימת מכולת" של הרבה מלים לועזיות מופרדות בפסיקים, וזה גם בסדר. שימי לב שאם אלו קורות חיים שאת שולחת למשרה ספציפית ואת מכירה אחת מהטכנולוגיות שמצוינות בתיאור המשרה, כדאי להדגים אותה בחלק העליון של קורות החיים, ולא פה.

כדאי לשים לב ל"מוקש" פוטנציאלי, וזה שהרבה פעמים אנשים רושמים טכנולוגיה בקורות החיים למרות שיש להם רמת היכרות לא גבוהה עם אותה טכנולוגיה. הרבה פעמים מראיינים מפרשים את עצם האזכור של טכנולוגיה כהזמנה לשאול חופשי שאלות על כל אספקט של הטכנולוגיה. זה קורה אפילו אם ברור שמי שרשם למשל שהוא יודע ++C לא יודע את השפה על בוריה (כי זאת שפה שמעטים יודעים על בוריה, בטח לא הסטודנט הטיפוסי). כשהסיטואציה הזו קורית, שמבחינת המראיין "כתבת שאתה יודע והנה אני רואה שאתה לא יודע", יש מראיינים שבכלל ישכחו שהם בעצם פה בשביל לבדוק אם אתה מתאים או לא מתאים למשרה, וינצלו את ההזדמנות כדי ללמד אותך כמה אתה לא יודע. במצב הזה, את הראיון אתה כבר לא תעבור… המצב הזה קורה אפילו למתכנתים מנוסים, וכמובן גם לסטודנטים.

בחלק העליון, כשהטכנולוגיות מודגמות בעזרת פרויקטים (אם הלכת על הפורמט שאני מציע), זה נוטה פחות לקרות. לכאורה אין בעיה, כי כתבת בדיוק איזה פרוייקט כתבת באיזה טכנולוגיה, ואז ברור שהצגת את העובדות כפי שהן. בחלק התחתון, כשהטכנולוגיות מצוינות רק בשמן, ואין qualification של "מה רמת ההיכרות עם הטכנולוגיה או מה עשיתי איתה", לטעמי זה המקור לבעיה.

לכן, טכנולוגיות שהשליטה שלך בהן לא גבוהה, כדאי להזכיר עם qualification שמבהיר את זה, למשל "שליטה בסיסית". זה מאפשר לך להזכיר כל טכנולוגיה שאת יודעת ולהדגים למראיין שיש לך היכרות עם מגוון טכנולוגיות, אבל לא טומן בחובו את המוקש שציינתי. כמובן שבמידת הצורך, יש הגיון לציין את מידת ההיכרות שלך גם עם טכנולוגיות שמודגמות בעזרת פרוייקטים. ובעיקר, כמו שאמרנו, להיזהר מלכתוב שיש לך שליטה גבוהה בטכנולוגיה מסוימת, אלא אם את בטוחה שזה המצב.

פרוייקטים נוספים

לפעמים יש למועמדת יותר מ-2-3 פרוייקטים שכדאי לכתוב בקורות החיים, אבל אם כבר הגענו ליותר מ-4 פרוייקטים, לא ברור שכדאי לכלול את כולם בחלק העליון. פתרון אפשרי אחד הוא לכלול כשלושה פרוייקטים בחלק העליון, ואת השאר לכלול בפחות פירוט בחלק התחתון. ככלל, פרוייקטים הם "תחמושת" רצינית שכמעט תמיד מעידה עליך לטובה, ולכן לרוב כדאי לכלול אותם בקורות החיים.

ההבדל העיקרי בין הפרוייקטים ה"עיקריים" ואלו שכלולים בחלק התחתון הוא לרוב רמת הפירוט. כזכור, על פרוייקטים בחלק העליון פירטנו כ-2-3 שורות על כל פרוייקט, וגם 4-5 שורות זה בסדר גמור. בחלק התחתון, נהוג לפרט פחות, למשל שורה או שתיים על כל פרוייקט. אבל גם אם אנחנו משתמשים בפחות 'נדל"ן', פחות שטח בדף, הרציונל הרגיל של להרשים את המראיין כמובן עדיין תקף פה. כרגיל, צריך להסביר מה הפרוייקט עושה ובאילו טכנולוגיות הוא נכתב, רק שלרוב ההסבר בחלק התחתון יהיה יותר תמציתי ולקוני.

תכונות אישיות שמיוחדות אותך משאר האוכלוסיה

בקצרה, אני לא מתלהב 🙂

הרבה מועמדים רושמים שהם חרוצים, אחראים, טובים בניהול משימות ונעימים לבריות. אלו דברים שקל לרשום, ולכן הרבה אנשים רושמים אותם, ולכן להערכתי מגייסים לא נוטים להתרשם מהם. אם יש תימוכין חיצוניים לתכונות הללו, למשל את טובה בניהול משימות תחת לחץ כי זה מה שעשית בעבודה קודמת, לטעמי עדיף להדגים את זה במסגרת הסעיף של ההעסקה הקודמת. אם אין תימוכין חיצוניים, לא ברור לי מה זה תורם.

שליטה בשפות

גם פה, אם אין דרישה ספציפית של המשרה לשליטה בשפות נוספות, לא ברור לי מה זה תורם. רוב האנשים כמובן יודעים עברית, ויעידו על עצמם שהם שולטים באנגלית ברמה גבוהה. לא ברור האם כל מי שמעיד את זה על עצמו באמת שולט באנגלית ברמה גבוהה, ובכל מקרה, לרוב משרות התכנות מספיקה שליטה סבירה באנגלית. שפות נוספות, כמו צרפתית או ערבית שלמדת בתיכון, ספרדית שקלטת בדרום אמריקה, קלינגונית שאת מדברת עם החבר'ה, וכו', בד"כ לא נוטות לשנות למגייס.

שליטה בתוכנת Office

לטעמי, לא רק שזה לא תורם, זה אפילו שולח מסר שלילי. רוב מי שיודע לתכנת, גם שולט ב-Office. סביר שזה לא משנה, בעיקר כי המגייס לא יגיע לשורות הכי תחתונות בקורות החיים, וגם אם כן – הוא בא כאמור לאייש משרה, ולא להעיר לך על קורות החיים, גם אם באמת עשית פה משהו תמוה 🙂 אבל חבל לשלוח מסר שלילי ולדעתי פשוט עדיף לוותר על הסעיף הזה.

 

בשלב זה יש לך את הידע הדרוש לכתיבת קורות החיים שלך, אבל לפני שאת ניגשת להתחיל לכתוב אותם, אני מציע שניפגש בפוסט הבא לתרגול קצר בעזרת דוגמה לקורות חיים טובים וטובים אפילו יותר. עד אז, להתראות 🙂

זהו פוסט מספר i מתוך n במדריך "המקוצר" לקורות חיים למשרות הייטק. לא בטוחים מה קורה פה? כדאי לקרוא את המדריך מההתחלה.

אז אחרי שעבדנו על החלק העליון והחשוב יותר בקורות החיים, כדאי כמובן לכתוב גם את החלק התחתון 🙂

אבל לפני שנעשה את זה, נשאל את עצמנו: למה בעצם אנחנו כותבים את החלק התחתון, אם ממילא המראיין מרפרף בעיקר על החלק העליון של הדף, וגם שם קורא בעיקר מה שמודגש? התשובה היא שאכן, החלק התחתון לרוב לא תורם יותר מדי לקורות החיים, אבל את התרומה הקטנה שאפשר להשיג ממנו, כדאי להשיג. ובואי נראה מה עוד אפשר להשיג. הסעיפים הבאים עשויים להיות רלבנטיים בחלק ניכר מקורות החיים:

• נסיון תעסוקתי קודם
• שירות צבאי
• טכנולוגיות נוספות או פרוייקטים נוספים שלא זכו להיות ב-2-3 המוצגים בחלק העליון של קורות החיים
• תכונות אישיות שמיוחדות את המועמד משאר האוכלוסיה
• שליטה בשפות
• שליטה בתוכנת Office

בואי נעבור סעיף-סעיף ונראה איך הוא יכול להועיל. נזכור שגם אם אנחנו בחלק התחתון של קורות החיים, עדיין הרציונל הקבוע בתוקף, ואת רוצה להדגים למעסיק שכדאי לו לשכור אותך. כלומר זה לא שצריך לאסוף את הסעיפים מהרשימה הזאת שרלבנטיים עבורך ו"לזרוק" אותם לחלק התחתון, אלא להפעיל שיקול דעת ולחשוב עבור כל סעיף, האם הוא תורם, וכמה. חשוב גם לא "להיקשר" יתר על המידה לסעיפים ולא לכלול אותם רק "כי הם דבר משמעותי בחיים שלך". למשל, הרבה מועמדים רואים בשירות הצבאי שלהם את הדבר המשמעותי ביותר שיצא להם לעשות בחיים עד אותה נקודה (וזה היה המצב גם אצלי כשהשתחררתי). אבל השאלה אם הגיוני לפרט על הצבא יותר מ-2-3 שורות, כלומר האם זה מעיד עליך לטובה במידה עד כדי כך גדולה. אם לא, כנראה שעדיף "לשים את גאוות היחידה בצד" ולא לתת לזה לתפוס את מירב הנפח בקורות החיים.

נסיון תעסוקתי קודם:

בהחלט עשוי לתרום, אבל עשוי גם לא לתרום. למשל, אם ניהלת אנשים, אפילו אם זה "בקטנה" בצורת להיות אחראית משמרת במסעדה, זה מעיד עליך שכבר היה בעבר מעסיק שחשב שאפשר לסמוך עליך. אם עשית את זה לאורך תקופה, אז זה גם מעיד שכנראה שהוא היה מרוצה. כמובן שגם אם לא ניהלת אנשים, אלא עשית משהו אחר, כמו מכירות, זה יכול לשלוח מסר דומה. לטעמי, השאלה היא האם זה באמת משדר שהיה מעסיק שסמך עליך לעשות משהו שלא כולם יכולים לעשות, והיה מרוצה. דוגמה פחות מועילה בעיני היא מלצרות פרופר, לא כאחראית משמרת. זאת עבודה קשה, כמו כל עבודה היא כמובן מכבדת את בעליה, וזאת דרך הגיונית לגמרי להרוויח כסף לפני או במהלך התואר. אבל עבודה קודמת במלצרות לא מעידה עליך לטובה בצורה יוצאת דופן, ולכן היא לא מצדיקה את המקום שהיא תופסת בקורות החיים.

אם הנסיון התעסוקתי הקודם היה במשהו שקשור למחשבים, אפילו אם זאת "רק" תמיכה טכנית במענה טלפוני, ובוודאי אם זה system administration או QA, זה בפירוש מעיד עליך לטובה, וכדאי לכלול אותו בקורות החיים. יכול להיות אפילו שאם הנסיון הוא ב-QA או sysadmin, כדאי להכליל אותו לפני הפרוייקטים או לפני הממוצע.

אם החלטת לכלול העסקה קודמת, אז באמת כדאי להוסיף סעיף של "נסיון תעסוקתי קודם". כדאי לפרט על תפקידים שמעידים עליך לטובה כ-2 שורות על כל תפקיד בעבודה "רגילה", או 3-4 שורות על כל תפקיד שקשור להייטק. כרגיל, נרצה שהניסוח ידגים את האספקטים בתפקיד שמעידים עליך לטובה, למשל ידגיש כמה אנשים ניהלת ועל מה היית אחראית, או יפרט על הטכנולוגיות בהן יצא לך להתעסק במהלך התפקיד.

שירות צבאי:

קודם כל, כדאי להזכיר שבישראל שירות צבאי לא יכול להוות תנאי הכרחי לקבלה לעבודה, ואסור למעסיק פוטנציאלי לדרוש מעובד למסור את הפרופיל הרפואי שצה"ל קבע לו. לצערי נתקלתי כבר לפחות בחברה אחת שביקשה מידע באיזור, וספק אם הבקשה הזו היתה חוקית.

בכל מקרה, זה כן חוקי ומקובל לכלול את השירות הצבאי שלך בקורות החיים, אם הוא מעיד עליך לטובה ויש בזה טעם. למשל, אם יצאת לקצונה או פיקדת על אנשים במהלך השירות, זה מעיד עליך לטובה מאותם טעמים שהזכרנו קודם. יש גם יחידות "נחשבות" ששמן מוזכר בתקשורת מדי פעם, כך שאם שירתת בהן, עצם האזכור שלהן בקורות החיים יוצר רושם קצת יותר חיובי לגביך (וכמובן שגם באזרחות צריך לשמור על כללי בטחון שדה, ולא לכתוב דברים שאסור לכתוב). בנוסף לכך, בישראל שירות קרבי נתפס לרוב בצורה חיובית, ויש טעם לכלול אותו בשורה או שתיים בקורות החיים.

אם השירות שלך לא מעיד עליך במיוחד לטובה, כנראה שעדיין יש טעם לכלול אותו בקורות החיים, רק שהגיוני לציין אותו בצורה יחסית לקונית לקראת תחתית העמוד, וב-2-3 שורות בלבד.

כמובן שכל הדיון בסעיף הזה יוצא מנקודת הנחה שעצם התפקיד שעשית בשירות לא רלבנטי לעבודה בהייטק. אם היית מתכנתת בצבא, כמובן שאת בסיטואציה אחרת לגמרי (ואז המדריך הזה לא בדיוק מכוון אליך – אבל כמובן שאשמח אם הוא בכל זאת יתרום לך…)

 

מכיוון שהפוסט הזה כבר נהיה ארוך, בואי ניקח הפסקה וניפגש בפוסט הבא, בו נדבר על סעיפים אחרים שאפשר לכלול בחלק התחתון של קורות החיים.

חדשה בבלוג? אם את מתכוונת להתחיל לחפש עבודה, יש הרבה הגיון בלהשקיע שעה-שעתיים ולקרוא את המדריך באופן מסודר. את ממילא תשקיעי כמה שעות בכל ראיון, ויהיו הרבה כאלה…

ותיקה בבלוג ורוצה תקציר של מה שכבר כיסינו? הגעת למקום הנכון.

האם יש לך זמן לחפש עבודה? ניתן לצפות שהתהליך יקח לפחות כמה שבועות ואולי יותר, ויצריך ממך משאבים בצורת זמן ופניות מנטלית. זמנים יחסית פנויים לחיפוש העבודה הם באיזור תחילת סמסטר ב' וחופשת הפסח, ובקיץ. אין שום בעיה לחפש גם בתקופות אחרות של השנה, במיוחד אם זה מסתדר לך אישית. כדאי לחפש עבודה בשנים ב'-ג', ולטעמי האישי עדיף לא לחכות לסמסטר האחרון של התואר.

פורמט קורות החיים: חברות רוצות שתעידי על עצמך כמה שיותר לטובה, ותנסי להסביר להן באופן האופטימלי למה את עשויה להתאים למשרה שהן צריכות לאייש. קורות חיים טובים הם קורות חיים שמעידים עליך כמה שיותר שאת מתאימה למשרה, וזה השיקול החשוב ביותר. כנראה שיש שתי דרכים עיקריות להעיד על עצמך שאת מתאימה למשרות תכנות: הממוצע שלך בלימודים, ופרוייקטי התכנות שעשית.

המראיין לא באמת קורא את קורות החיים. רוב המראיינים מרפרפים על קורות החיים במשך כ-30 שניות, ומחליטים בזמן הזה "שווה ראיון – כן או לא". חשוב להדגיש ויזואלית, הן בעזרת bold והן בעזרת מיקום נכון בעמוד, את החוזקות העיקריות שלך. ככל שסעיף מעיד עליך יותר לטובה, כדאי לשים אותו יותר למעלה בדף. קורות חיים אפקטיביים עובדים בערך כמו פלאייר פרסומי: יש לך בערך עמוד, בפונט 12-14, להדגיש למה את מתאימה למשרה, כשנקודות החוזקה העיקריות מודגשות ומופיעות כמה שיותר בהתחלה.

מה שמים קודם, את הממוצע או את הפרוייקטים שעשית? את מה שיותר מרשים. אם את לא בטוחה, כנראה שההחלטה לא קריטית.

אם החלטת שאת רוצה לפתוח עם הממוצע, כדאי להכניס כבר את כל קטגוריית ההשכלה ולהדגיש את הממוצע. כדאי להוסיף דברים כמו זכיה בהצטיינויות דיקאן (אם יש) וכו'. עדיף לא להזכיר את הבגרות, זה מיותר. יש הגיון להזכיר את הפסיכומטרי אם הוא מעל 700.

פרוייקטי תכנות – כוללים פרוייקטים כמה שיותר מרשימים, 2-3 פרוייקטים כפול 2-3 שורות על כל פרוייקט. המגייס עשוי להתעניין בשני אספקטים של הפרוייקט: מה הפרוייקט עושה, ובאיזה טכנולוגיות הוא משתמש. את שניהם כותבים באופן כמה שיותר מרשים. לצורך הדיון הזה, המונח "טכנולוגיות" רחב מאוד, וכולל שפות תכנות, מערכות הפעלה, ספריות, קונספטי תכנות, ובגדול כל מונח לועזי בסגנון הזה.

בראיון, המראיין עשוי לבקש ממך לבחור אחד מהפרוייקטים שרשומים בקו"ח ולהציג אותו. כדאי לסדר לעצמך בראש את הפרוייקטים לפי הסדר בו את מעדיפה להציג אותם, ובנוסף לכך להיות ערוכה להציג את כל אחד מהפרוייקטים שרשומים בקו"ח גם אם הוא לא הפרוייקט המועדף עליך להצגה. הצגת פרוייקט תיקח כ-5 עד 10 דקות ותכלול:

• הסבר כללי, עדיף כזה שאפילו אנשים לא טכניים יכולים להבין במידת מה.
• (עדיף) הסבר שלך למה הפרוייקט מעניין אותך.
• ה-design של הפרוייקט. רוב המראיינים יתנו לך דף ועט, ויעדיפו שתתחילי לצייר תרשימים של קלאסים וכו'. כרגיל, כדאי להציג כל מה שמרשים:
  design patterns, multithreading, microservices, reflection, וכו'.

התאמני בהצגת הפרוייקטים לבד, ואח"כ עם אדם נוסף, עדיף מישהו מהתעשיה שמראיין.